Goddestination

Saad

צאד

צאד

88 ayahsMeccanעברית

Subscribe Watch on YouTube

Publishes on

This video is not public yet. It publishes on 2026-11-17 20:30 UTC.

Subscribe

بِسۡمِ ٱللَّهِ ٱلرَّحۡمَـٰنِ ٱلرَّحِیمِ

ביסמי אללה אל-רחמן אל-רחים

  1. 1 صۤۚ وَٱلۡقُرۡءَانِ ذِی ٱلذِّكۡرِ

    צאד וואל קוראן זי אל-ד'יכרי

    צאד. והקוראן, מלא הזכרה (זוהי האמת).

  2. 2 بَلِ ٱلَّذِینَ كَفَرُوا۟ فِی عِزَّةࣲ وَشِقَاقࣲ

    בלה אל-ד'ין כאפארו פֵה עיזָה ואשיקאק

    אולם אלה אשר כפרו, בגאווה ובפירוד.

  3. 3 كَمۡ أَهۡلَكۡنَا مِن قَبۡلِهِم مِّن قَرۡنࣲ فَنَادَوا۟ وَّلَاتَ حِینَ مَنَاصࣲ

    כַּם מִין מִין קרן וַלָאטָה חיין מנאץ

    כַּמָה דּוֹרוֹת לִפְנֵיהֶם הֶחֱרַבְנוּ? בְּסוֹפָם זָעֲקוּ (לְרַחֲמִים) - בְּעֵת שֶׁלֹּא הָיָה עוֹד פְּנַאי לְהִוָּשֵׁעַ!

  4. 4 وَعَجِبُوۤا۟ أَن جَاۤءَهُم مُّنذِرࣱ مِّنۡهُمۡۖ وَقَالَ ٱلۡكَـٰفِرُونَ هَـٰذَا سَـٰحِرࣱ كَذَّابٌ

    וַעַ׳ִבּוּא אן ג'אאהום מונז'יר וַכָּאלַ אל-כאפירון האזא סָהִיר כַּדָּאבּוּן

    וְיִתְמְהוּ כִּי בָא אֵלֵיהֶם מְאַזְהֵר מִתּוֹכָם, וְהַכּוֹפְרִים אוֹמְרִים: "זֶהוּ קוֹסֵם כּוֹזֵב!"

  5. 5 أَجَعَلَ ٱلۡـَٔالِهَةَ إِلَـٰهࣰا وَ ٰ⁠حِدًاۖ إِنَّ هَـٰذَا لَشَیۡءٌ عُجَابࣱ

    אג'עלה אל-אילאהתה אִלָה ו אמונה חדאן אִנָּא האזא לשעיון עוג'אב

    הֲהֵפֵךְ אֶת הָאֱלֹהִים לְאֵל אֶחָד? אָכֵן זֶה דָּבָר מַפְתִּיעַ!

  6. 6 وَٱنطَلَقَ ٱلۡمَلَأُ مِنۡهُمۡ أَنِ ٱمۡشُوا۟ وَٱصۡبِرُوا۟ عَلَىٰۤ ءَالِهَتِكُمۡۖ إِنَّ هَـٰذَا لَشَیۡءࣱ یُرَادُ

    וואנטלאקה אלמלא מִינְהוּם אני אמשווה וָאסְבִּירוּ אליהתיכום אִנָּא האזא לשאיון יוּרָאדוּ

    וְהַחֹשֶׁב בָּהֶם יִסַּע: "לְכוּ וְהִתְחַזְּקוּ בֵּאלֹהֵיכֶם, כִּי זֹאת הִנֵּה דָבָר נִרְצֶה!"

  7. 7 مَا سَمِعۡنَا بِهَـٰذَا فِی ٱلۡمِلَّةِ ٱلۡـَٔاخِرَةِ إِنۡ هَـٰذَاۤ إِلَّا ٱخۡتِلَـٰقٌ

    סמִעְנָא בֶּהָאזָא פֵה אל-מילתי אל-אח'ירתי אִלָּא אח'תילאכון

    לֹא שָׁמַעְנוּ כָזֹאת בַּדָּת הָאַחֲרוֹנָה; זֹאת אֵינֶנָּה אֶלָּא מַעֲשֶׂה בְּדוּי.

  8. 8 أَءُنزِلَ عَلَیۡهِ ٱلذِّكۡرُ مِنۢ بَیۡنِنَاۚ بَلۡ هُمۡ فِی شَكࣲّ مِّن ذِكۡرِیۚ بَل لَّمَّا یَذُوقُوا۟ عَذَابِ

    אָאֻנְזִילַ עלאיהי אל-ד'יכר חום פֵה שאכ מִין דִ'כְרִי בַּל לאמא יַד׳וּקוּ עַדָאב

    "הַאִם אֵלָיו הוּחַת הַזִּכָּר מִתּוֹכֵנוּ?"... אַךְ הֵם מְסֻפָּקִים בְּאֶמְתַּת הַזִּכָּר שֶׁלִּי! לֹא, עֲדַיִן לֹא טָעֲמוּ אֶת עֳנָשִׁי!

  9. 9 أَمۡ عِندَهُمۡ خَزَاۤىِٕنُ رَحۡمَةِ رَبِّكَ ٱلۡعَزِیزِ ٱلۡوَهَّابِ

    אם אינדהום ח'זאאינו רחמה רביק אל-עזיז אל-והאב

    או שמא בידיהם אוצרות רחמי ריבונך, העזוז והמרבה לתת?

  10. 10 أَمۡ لَهُم مُّلۡكُ ٱلسَّمَـٰوَ ٰ⁠تِ وَٱلۡأَرۡضِ وَمَا بَیۡنَهُمَاۖ فَلۡیَرۡتَقُوا۟ فِی ٱلۡأَسۡبَـٰبِ

    אם מולכ אל-סמאווא אמונה טֶה וואל ארדי וַמַא פליארתקו פֵה אל-אסבאבי

    או שמא להם המלוכה של השמים והארץ וכל אשר ביניהם? אם כן, שיעלו באמצעות החבלים והאמצעים (להגיע אל אותו קצה)!

  11. 11 جُندࣱ مَّا هُنَالِكَ مَهۡزُومࣱ مِّنَ ٱلۡأَحۡزَابِ

    ג'ונד מַא הונאלִכּ מהְזוּם מין אל-אחזאב

    וְהָיָה שָׁם, חֵיל בְּרִיתוֹת מֻכֶּה וּמֻסָּג.

  12. 12 كَذَّبَتۡ قَبۡلَهُمۡ قَوۡمُ نُوحࣲ وَعَادࣱ وَفِرۡعَوۡنُ ذُو ٱلۡأَوۡتَادِ

    כַּזַּ'בַּת קבלהם קַוְם ועד פַּרְעֹה זוּ אל אוטאד

    לפניהם הכחישו עם נוח, ועד, ופרעה בעל היתדות.

  13. 13 وَثَمُودُ وَقَوۡمُ لُوطࣲ وَأَصۡحَـٰبُ لۡـَٔیۡكَةِۚ أُو۟لَـٰۤىِٕكَ ٱلۡأَحۡزَابُ

    ת'מוד וַקַוְם וַאַצְחַאבּ לאיקה אולאיקה אל-אחזאב

    וְתַמּוּד וְעַם לוֹט וַאֲנָשֵׁי אַיָּלָה – אֵלֶּה הָיוּ הַקּוֹאָלִיצְיוֹת.

  14. 14 إِن كُلٌّ إِلَّا كَذَّبَ ٱلرُّسُلَ فَحَقَّ عِقَابِ

    אין כֻּלּוּן אִלָּא כַּדַּ'בָּה אל-רוסול פהאק עִקָאבּ

    לֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶם שֶׁלֹּא כִּחֵשׁ בַּשְּׁלִיחִים, וְלָכֵן גְּזַר דִּינִי הִתְמַמֵּשׁ בְּצֶדֶק.

  15. 15 وَمَا یَنظُرُ هَـٰۤؤُلَاۤءِ إِلَّا صَیۡحَةࣰ وَ ٰ⁠حِدَةࣰ مَّا لَهَا مِن فَوَاقࣲ

    וַמַא יאנזורו האולאא אִלָּא סַיְחָה ו אמונה מַא לַהָא מִין פַוַאק

    וְלֹא יְחַכּוּ אֵלֶּה אֶלָּא לְקוֹל אֶחָד עָז, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ הֶפְסֵק.

  16. 16 وَقَالُوا۟ رَبَّنَا عَجِّل لَّنَا قِطَّنَا قَبۡلَ یَوۡمِ ٱلۡحِسَابِ

    וַקָאלוּ עג'יל לאנא קיטאנא קִיבְּלָה יום אל-חיסאבי

    וַיֹּאמְרוּ: "רִבּוֹנֵנוּ, הָחֵשׁ לָנוּ אֶת גְּזַר דִּינֵנוּ לִפְנֵי יוֹם הַחֶשְׁבּוֹן".

  17. 17 ٱصۡبِرۡ عَلَىٰ مَا یَقُولُونَ وَٱذۡكُرۡ عَبۡدَنَا دَاوُۥدَ ذَا ٱلۡأَیۡدِۖ إِنَّهُۥۤ أَوَّابٌ

    אסביר עלא יאקולון ועזכור עבדאנא דָּוִד זַא אל-אידי אוואבון

    הִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת לְנֹכַח דְּבָרֵיהֶם, וְזָכוֹר אֶת עַבְדֵּנוּ דָּוִד, בַּעַל הָעֹז, כִּי הָיָה תָּמִיד שָׁב אֵלֵינוּ.

  18. 18 إِنَّا سَخَّرۡنَا ٱلۡجِبَالَ مَعَهُۥ یُسَبِّحۡنَ بِٱلۡعَشِیِّ وَٱلۡإِشۡرَاقِ

    סח'רנא אל-ג'י-בא-לא יוּסַבִּיחְנַ בילעשי וואל-איש-ראק

    הִנֵּה אָנוּ הִכְפַּנּוּ אֶת הֶהָרִים לְשַׁעֲבֵּד אֶת תְּהִלָּתָם אִתּוֹ, בָּעֶרֶב וּבְצֵאת הַשָּׁחַר.

  19. 19 وَٱلطَّیۡرَ مَحۡشُورَةࣰۖ كُلࣱّ لَّهُۥۤ أَوَّابࣱ

    וואלטיירה מאח׳שורה כול אוואב

    וְהַצִּפֳּרִים מְאֻסָּפוֹת, כֻּלָּם אֵלָיו שָׁבִים.

  20. 20 وَشَدَدۡنَا مُلۡكَهُۥ وَءَاتَیۡنَـٰهُ ٱلۡحِكۡمَةَ وَفَصۡلَ ٱلۡخِطَابِ

    מולכוהו וַאָתַיְנָהוּ אל-חכמה ופצלה אל-ח'טאב

    וְחִזַּקְנוּ אֶת מַלְכוּתוֹ, וּנְתַנּוּ לוֹ חָכְמָה וּשְׁפִיטַת דְּבָרִים מְעֻלָּה.

  21. 21 ۞ وَهَلۡ أَتَىٰكَ نَبَؤُا۟ ٱلۡخَصۡمِ إِذۡ تَسَوَّرُوا۟ ٱلۡمِحۡرَابَ

    וַהְל אטיאקה נבאו אל-ח'צמי אִד' תסוורו אל-מיחראב

    הַגִּיעַ אֵלֶיךָ סִפּוּר הָרִיב? הִנֵּה טִפְּסוּ עַל קִיר הֶחָדֵר הַפְּנִימִי;

  22. 22 إِذۡ دَخَلُوا۟ عَلَىٰ دَاوُۥدَ فَفَزِعَ مِنۡهُمۡۖ قَالُوا۟ لَا تَخَفۡۖ خَصۡمَانِ بَغَىٰ بَعۡضُنَا عَلَىٰ بَعۡضࣲ فَٱحۡكُم بَیۡنَنَا بِٱلۡحَقِّ وَلَا تُشۡطِطۡ وَٱهۡدِنَاۤ إِلَىٰ سَوَاۤءِ ٱلصِّرَ ٰ⁠طِ

    אִד' דַחְ'לוּ עלא דָּוִד פאפזיעה תח'ף ח'אסמאני באגא באסונא עלא באס פאח'כום בְּיֵנֵנָא ביל-חאקי תשטיט וַהְדִינָא אִלָא סאווא אל-סירא אמונה טֶ

    כַּאֲשֶׁר נִכְנְסוּ אֶל דָּאוּד וְהוּא נִבְהַל מִפְּנֵיהֶם, אָמְרוּ: "אַל תִּירָא, אֲנַחְנוּ שְׁנֵי צְדָקִים, אֶחָד מֵאִתָּנוּ עָשַׁק אֶת הָאַחֵר. שְׁפֹט בֵּינֵינוּ בַּאֱמֶת, וְאַל תַּטֶּה אֶת הַמִּשְׁפָּט, וְהַדְרִיכֵנוּ אֶל דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר".

  23. 23 إِنَّ هَـٰذَاۤ أَخِی لَهُۥ تِسۡعࣱ وَتِسۡعُونَ نَعۡجَةࣰ وَلِیَ نَعۡجَةࣱ وَ ٰ⁠حِدَةࣱ فَقَالَ أَكۡفِلۡنِیهَا وَعَزَّنِی فِی ٱلۡخِطَابِ

    אִנָּא אח'י תס וְתֵסְנָאִין נאג'ה וַלִיַה ו אמונה חדה פקאלה אכפילניה וַעַזָּנִי פֵה אל-ח'טאב

    הָאִישׁ הַזֶּה הוּא אָחִי, לוֹ תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע רְחֵלוֹת, וּלְי רְחֵלָה אַחַת. וְאָמַר: 'תְּנָה לִּי אוֹתָהּ', וְגָבַר עָלַי בִּדְבָרָיו.

  24. 24 قَالَ لَقَدۡ ظَلَمَكَ بِسُؤَالِ نَعۡجَتِكَ إِلَىٰ نِعَاجِهِۦۖ وَإِنَّ كَثِیرࣰا مِّنَ ٱلۡخُلَطَاۤءِ لَیَبۡغِی بَعۡضُهُمۡ عَلَىٰ بَعۡضٍ إِلَّا ٱلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ وَعَمِلُوا۟ ٱلصَّـٰلِحَـٰتِ وَقَلِیلࣱ مَّا هُمۡۗ وَظَنَّ دَاوُۥدُ أَنَّمَا فَتَنَّـٰهُ فَٱسۡتَغۡفَرَ رَبَّهُۥ وَخَرَّ رَاكِعࣰا وَأَنَابَ ۩

    קַאלַא לקאד זַלַמַכַּ בֵּסוּאָלִי נעג'תיכ אִלָא נִעָג׳הִי וַאִנַּא מין אל-ח'ולת'אא לַייבְּעִ'י באעום עלא באץ אִלָּא אל-ד'ין אמנוא וַעֲמִילוּ אל-צאלחאת ווקיל מַא וַזַנָּא דָּוִד אנמא פאתנאהו פאסתע'פארא רבבהו וָחַר ראכִּעאן וַאֲנַאבַּ

    אָמַר: "אָכֵן הוּא עָשָׂק לְךָ בִּבְקָשָׁתוֹ אֶת כִּבְשָׂתְךָ לְהוֹסִיפָהּ לְכִבְשׂוֹתָיו, וְהִנֵּה רַבִּים בֵּין הַשֻּׁתָּפִים אֲשֶׁר יַעֲשֹׁקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, מִלְּבַד הַמַּאֲמִינִים וְעוֹשֵׂי הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, וּמְעַטִּים הֵמָּה". וְדָוִד הֵבִין כִּי נִסִּינוּ אוֹתוֹ, וַיִּבְקַשׁ מְחִילָה מֵאֲדֹנָיו, וַיִּכְרַע בִּכְרִיעָה, וַיָּשָׁב.

  25. 25 فَغَفَرۡنَا لَهُۥ ذَ ٰ⁠لِكَۖ وَإِنَّ لَهُۥ عِندَنَا لَزُلۡفَىٰ وَحُسۡنَ مَـَٔابࣲ

    פַעַ'פַרְנָא ד'ה אמונה וַאִנַּא אינדאנה לזולפא וַחְסֻנַ מעאב

    וְסָלַחְנוּ לוֹ עַל כֵּן, וְכִי לוֹ אֶצְלֵנוּ קִרְבָה וְנָוֶה-עוֹלָם טוֹב.

  26. 26 یَـٰدَاوُۥدُ إِنَّا جَعَلۡنَـٰكَ خَلِیفَةࣰ فِی ٱلۡأَرۡضِ فَٱحۡكُم بَیۡنَ ٱلنَّاسِ بِٱلۡحَقِّ وَلَا تَتَّبِعِ ٱلۡهَوَىٰ فَیُضِلَّكَ عَن سَبِیلِ ٱللَّهِۚ إِنَّ ٱلَّذِینَ یَضِلُّونَ عَن سَبِیلِ ٱللَّهِ لَهُمۡ عَذَابࣱ شَدِیدُۢ بِمَا نَسُوا۟ یَوۡمَ ٱلۡحِسَابِ

    יָא דָאוּד ג'עלנאק ח'ליפה פֵה אל-ארד פאח'כום ביינא אלנאס ביל-חאקי תתביע אל-הווא פייזילקה ען סביל אִנָּא אל-ד'ין יאזילון ען סביל אללה להום עַדָאב בימא נאסווא יום אל-חיסאבי

    דָּוִד, הִנֵּה שַׂמְנוּךָ לְחַלִּיף בָּאָרֶץ, שְׁפֹט בֵּין הַבְּרִיּוֹת בַּצֶּדֶק וְאַל תֵּלֶךְ אַחַר הֲמוֹן הַתַּאֲווֹת, כִּי יַתְעוּךָ מִדֶּרֶךְ ה'. אָכֵן, לַאֲשֶׁר יִתְעוּ מִדֶּרֶךְ ה' עָנֶשׁ חָמוּר, בַּעֲבוּר שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת יוֹם הַחֶשְׁבּוֹן.

  27. 27 وَمَا خَلَقۡنَا ٱلسَّمَاۤءَ وَٱلۡأَرۡضَ وَمَا بَیۡنَهُمَا بَـٰطِلࣰاۚ ذَ ٰ⁠لِكَ ظَنُّ ٱلَّذِینَ كَفَرُوا۟ۚ فَوَیۡلࣱ لِّلَّذِینَ كَفَرُوا۟ مِنَ ٱلنَّارِ

    וַמַא ח'אלקנה אַס-סַמַאא וואל ארד וַמַא בַּיְנָהוּמַא בטיל ד'ה אמונה לכה זאנו אל-ד'ין פַוַאִיל ליל-לאז'ין כאפארו מִינָה אַן-נָאר

    וְלֹא לְתֹהוּ בָּרָאנוּ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם. כֵּן חֹשְׁבִים הַכּוֹפְרִים. אַבְלָי לַכּוֹפְרִים מִן הָאֵשׁ!

  28. 28 أَمۡ نَجۡعَلُ ٱلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ وَعَمِلُوا۟ ٱلصَّـٰلِحَـٰتِ كَٱلۡمُفۡسِدِینَ فِی ٱلۡأَرۡضِ أَمۡ نَجۡعَلُ ٱلۡمُتَّقِینَ كَٱلۡفُجَّارِ

    אם נג'אלו אל-ד'ין אמנוא וַעֲמִילוּ אל-צאלחאת כאלמופסידין פֵה אל-ארד אם נג'אלו אל-מותאקין כאלפוג'אר

    הַאִם נַעֲשֶׂה אֶת הַמַּאֲמִינִים וְעוֹשֵׂי הַטּוֹב כִּמְחַבְּלֵי הָאָרֶץ? הַאִם נַעֲשֶׂה אֶת יִרְאֵי ה' כָּרְשָׁעִים?

  29. 29 كِتَـٰبٌ أَنزَلۡنَـٰهُ إِلَیۡكَ مُبَـٰرَكࣱ لِّیَدَّبَّرُوۤا۟ ءَایَـٰتِهِۦ وَلِیَتَذَكَّرَ أُو۟لُوا۟ ٱلۡأَلۡبَـٰبِ

    כִּתָאבֻּן אנזלנאהו אילאיכה מובארכ לִי יְדַבְּרוּא איאתיהי וַלִיַתַ'כַּרַ אולו אל-בא-בי

    סֵפֶר אֲשֶׁר הוֹרַדְנוּ אֵלֶיךָ, בָּרוּךְ הוּא, לְמַעַן יַעֲמִיקוּ בְּאוֹתוֹתָיו, וּלְמַעַן יִזְכּוּ בְּתוֹכָחָה אַנְשֵׁי הַתְּבוּנָה.

  30. 30 وَوَهَبۡنَا لِدَاوُۥدَ سُلَیۡمَـٰنَۚ نِعۡمَ ٱلۡعَبۡدُ إِنَّهُۥۤ أَوَّابٌ

    וֶוַהְבְּנָא לדאוד סוליימן נִעְם אל-עבד אוואבון

    וְנָתַנּוּ לְדָוִד אֶת שְׁלֹמֹה. מַה טּוֹב הָעֶבֶד, כִּי הָיָה תָּמִיד שָׁב אֵלֵינוּ.

  31. 31 إِذۡ عُرِضَ عَلَیۡهِ بِٱلۡعَشِیِّ ٱلصَّـٰفِنَـٰتُ ٱلۡجِیَادُ

    אִד' אורידה עלאיהי בילעשי אל-צאפינאת אל ג'יאד

    הִנֵּה, הוּבָאוּ לְפָנָיו בָּעֶרֶב סוּסִים מְרֻבָּנִים מְאֹד, קַלֵּי רֶגֶל.

  32. 32 فَقَالَ إِنِّیۤ أَحۡبَبۡتُ حُبَّ ٱلۡخَیۡرِ عَن ذِكۡرِ رَبِّی حَتَّىٰ تَوَارَتۡ بِٱلۡحِجَابِ

    פקאלה אחבבת חוב אל-ח'ירי ען דִ'כְרִי חתא תאוורת ביל חיג'אב

    וַיֹּאמֶר: "אָכֵן אָהַבְתִּי אֶת אַהֲבַת הַטּוֹב, לְמַעַן כְּבוֹד אֲדוֹנִי" – עַד אֲשֶׁר נִסְתְּרָה (הַשֶּׁמֶשׁ) בְּמָסַךְ הַלָּיְלָה.

  33. 33 رُدُّوهَا عَلَیَّۖ فَطَفِقَ مَسۡحَۢا بِٱلسُّوقِ وَٱلۡأَعۡنَاقِ

    רֻדֻּוּהָא פאטאפיקה מסחא בלסוק וואל אנאק

    "הָשִׁיבוּ אוֹתָם אֵלַי." וְהוּא הֵחֵל לְלַטֵּף אֶת שׁוֹקֵיהֶם וְאֶת צַוְּארֵיהֶם.

  34. 34 وَلَقَدۡ فَتَنَّا سُلَیۡمَـٰنَ وَأَلۡقَیۡنَا عَلَىٰ كُرۡسِیِّهِۦ جَسَدࣰا ثُمَّ أَنَابَ

    וַלַקְד פטאנא וַאַלְקַיְנָא עלא כורסיהי ג'סאדאן ת'ומה אנאבה

    וְאֶת־שְׁלֹמֹה נִסִּינוּ, וְנַחְנוּ שַׂמְנוּ עַל־כִּסְאוֹ גּוּפָה, וְאָז שָׁב אֵלֵינוּ.

  35. 35 قَالَ رَبِّ ٱغۡفِرۡ لِی وَهَبۡ لِی مُلۡكࣰا لَّا یَنۢبَغِی لِأَحَدࣲ مِّنۢ بَعۡدِیۤۖ إِنَّكَ أَنتَ ٱلۡوَهَّابُ

    קַאלַא רַבִּי ע'פיר לֵי ווהאב לֵי מולכאן לא יאנבאע׳י לאחד אִנַּכַּא אנתא אל-והאב

    אָמַר: "רִבּוֹנִי, סְלַח לִי וּתֵן לִי מַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא תִהְיֶה לְאִישׁ אַחֲרַי, כִּי אַתָּה הוּא הַנּוֹתֵן בְּשֶׁפַע".

  36. 36 فَسَخَّرۡنَا لَهُ ٱلرِّیحَ تَجۡرِی بِأَمۡرِهِۦ رُخَاۤءً حَیۡثُ أَصَابَ

    פסחרנא להו אל-ריחה תַג׳רִי בֶּאַמְרִיהִי רווחאאן חיית'ו אסאבה

    וְכָךְ הִכְנַעְנוּ לְפָנָיו אֶת הָרוּחַ, לָרוּץ בְּרָכוֹת לְפִי צִוּוּיוֹ, אֶל כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר יִרְצֶה.

  37. 37 وَٱلشَّیَـٰطِینَ كُلَّ بَنَّاۤءࣲ وَغَوَّاصࣲ

    וואש-שייאטין כֻּלָּה בנא וַעַ'וַאץ

    וְאֶת־הַשֵּׁדִים כָּל־בַּנַּי וְצוֹלֵל׃

  38. 38 وَءَاخَرِینَ مُقَرَّنِینَ فِی ٱلۡأَصۡفَادِ

    ואאח'ירין מוקרנינה פֵה אל-אצפאדי

    וְאַחֵרִים אֲסוּרִים בַּזִּקִּים.

  39. 39 هَـٰذَا عَطَاۤؤُنَا فَٱمۡنُنۡ أَوۡ أَمۡسِكۡ بِغَیۡرِ حِسَابࣲ

    האזא עתאונה פַמְנוּן אַוּ אמסיק בְּעָ'יְר חיסאב

    זֶה שֶׁלָּנוּ הַשֶּׁפַע, הַטֵּב אוֹ הָעֲצֹר בְּלֹא חֶשְׁבּוֹן.

  40. 40 وَإِنَّ لَهُۥ عِندَنَا لَزُلۡفَىٰ وَحُسۡنَ مَـَٔابࣲ

    וַאִנַּא אינדאנה לזולפא וַחְסֻנַ מעאב

    וְאָכֵן, אֶצְלֵנוּ יֵשׁ לוֹ קִירוֹת אֵלֵינוּ וּמְנוּחָה נָאוָה.

  41. 41 وَٱذۡكُرۡ عَبۡدَنَاۤ أَیُّوبَ إِذۡ نَادَىٰ رَبَّهُۥۤ أَنِّی مَسَّنِیَ ٱلشَّیۡطَـٰنُ بِنُصۡبࣲ وَعَذَابٍ

    ועזכור אִיּוֹב אִד' נאדיה אני מסני אַש-שַיְטָאן בנוסב ועאד'בין

    וְזָכְר אֶת עַבְדֵּנוּ אִיּוֹב, כִּי קָרָא אֶל רִבּוֹן: "הִנֵּה הַשָּׂטָן הִכַּנִי בְּעָמָל וּבְיִסּוּרִים".

  42. 42 ٱرۡكُضۡ بِرِجۡلِكَۖ هَـٰذَا مُغۡتَسَلُۢ بَارِدࣱ وَشَرَابࣱ

    ארקוץ' בירג׳ליכ האזא מוע'תאסלון וַשַׁרַאבּ

    "הַכֵּה בְּרַגְלְךָ, זֶה מִקְוֶה צוֹנֵן וּמַשְׁקֶה."

  43. 43 وَوَهَبۡنَا لَهُۥۤ أَهۡلَهُۥ وَمِثۡلَهُم مَّعَهُمۡ رَحۡمَةࣰ مِّنَّا وَذِكۡرَىٰ لِأُو۟لِی ٱلۡأَلۡبَـٰبِ

    וֶוַהְבְּנָא אהלאהו ואמתלהום מעהם רַחְמַה מִינָּא וז'יקרא לעולי אל-בא-בי

    וַנִּתֵּן לוֹ אֶת אֲנָשָׁיו, וְכָמוֹהָם עִמָּהֶם, כְּרַחֲמִים מֵאִתָּנוּ וּכְזִכָּרוֹן לְבַעֲלֵי הַתְּבוּנָה.

  44. 44 وَخُذۡ بِیَدِكَ ضِغۡثࣰا فَٱضۡرِب بِّهِۦ وَلَا تَحۡنَثۡۗ إِنَّا وَجَدۡنَـٰهُ صَابِرࣰاۚ نِّعۡمَ ٱلۡعَبۡدُ إِنَّهُۥۤ أَوَّابࣱ

    וָחֻז' ביאדכ ד'ע'ת' פאזדריב ביהי תחנת וג'דנאהו סָאבִּירָאן נִימַא אל-עבד אוואב

    וְקַח בְּיָדְךָ חֲבִילַת קַשׁ, וְהַךְ בָּהּ וְלֹא תָפֵר אֶת שְׁבוּעָתְךָ. אָכֵן מָצָאנוּהוּ סַבְלָן. מַה טּוֹב הָעֶבֶד! הִנֵּה הוּא תָּמִיד שָׁב אֵלֵינוּ.

  45. 45 وَٱذۡكُرۡ عِبَـٰدَنَاۤ إِبۡرَ ٰ⁠هِیمَ وَإِسۡحَـٰقَ وَیَعۡقُوبَ أُو۟لِی ٱلۡأَیۡدِی وَٱلۡأَبۡصَـٰرِ

    ועזכור עבאדנא אברא אמונה היימה יצחק וַ יַעְקוּב אולי אל-אידי וואל אבסארי

    וְזָכֹר אֶת־עֲבָדֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בַּעֲלֵי הַיָּדַיִם וּבַעֲלֵי הָרְאִיָּה.

  46. 46 إِنَّاۤ أَخۡلَصۡنَـٰهُم بِخَالِصَةࣲ ذِكۡرَى ٱلدَّارِ

    אִנָּא אח'לסנאהום בהילסה ד'יכרא אַד-דָארִי

    אָכֵן בָּחַרְנוּ בָהֶם בְּמִבְחַר זִכְרוֹן בֵּית הָעוֹלָם.

  47. 47 وَإِنَّهُمۡ عِندَنَا لَمِنَ ٱلۡمُصۡطَفَیۡنَ ٱلۡأَخۡیَارِ

    וַאִנַּהוּם אינדאנה לאמנו אל מוסטפאינה אל-אח'יאר

    וְהֵם אֶצְלֵנוּ אִמִּית מִן הַנִּבְחָרִים הַטּוֹבִים.

  48. 48 وَٱذۡكُرۡ إِسۡمَـٰعِیلَ وَٱلۡیَسَعَ وَذَا ٱلۡكِفۡلِۖ وَكُلࣱّ مِّنَ ٱلۡأَخۡیَارِ

    ועזכור יִשְׁמָעֵאל יָאסָע וָזָ׳ אל-כיפלי וַכֻּלּוּן מין אל-אח'יאר

    וְזָכוֹר אֶת־יִשְׁמָעֵאל וְאֶת־אֱלִישָׁע וְאֶת־זוּ־אַל־כִּפְל, וְכֻלָּם מִטּוֹבִים.

  49. 49 هَـٰذَا ذِكۡرࣱۚ وَإِنَّ لِلۡمُتَّقِینَ لَحُسۡنَ مَـَٔابࣲ

    האזא וַאִנַּא ליל מותאקין לחוסנה מעאב

    זֹאת זִכָּרוֹן, וְלַיְרֵאִים אָכֵן מְקוֹם שׁוּבָה טוֹב.

  50. 50 جَنَّـٰتِ عَدۡنࣲ مُّفَتَّحَةࣰ لَّهُمُ ٱلۡأَبۡوَ ٰ⁠بُ

    ג'נה עדן מופתחתן אללהום אל-אבווא אמונה בּוּ

    גַּנֵּי עֵדֶן, שֶׁדַּלְתוֹתֵיהֶם יִפָּתְחוּ לִפְנֵיהֶם.

  51. 51 مُتَّكِـِٔینَ فِیهَا یَدۡعُونَ فِیهَا بِفَـٰكِهَةࣲ كَثِیرَةࣲ وَشَرَابࣲ

    מֻתַּקִינָא פִיהָא יַדְעוּן פִיהָא בֶפַכּתָה כת'ירה

    שוכנים בו, יקראו בו לפירות רבים ומשקה.

  52. 52 ۞ وَعِندَهُمۡ قَـٰصِرَ ٰ⁠تُ ٱلطَّرۡفِ أَتۡرَابٌ

    ועינדהום קאסיר אמונה ת אל-טרפי אטראבון

    וְעִמָּהֶם נָשִׁים צְנוּעוֹת, מַשְׁפִּילוֹת מַבָּט, בְּנוֹת גִּיל.

  53. 53 هَـٰذَا مَا تُوعَدُونَ لِیَوۡمِ ٱلۡحِسَابِ

    האזא תועדונון לֵיאוֹמִי אל-חיסאבי

    זֶה מַה שֶּׁהֻבְטַחְתֶּם לְיוֹם הַחֶשְׁבּוֹן.

  54. 54 إِنَّ هَـٰذَا لَرِزۡقُنَا مَا لَهُۥ مِن نَّفَادٍ

    אִנָּא האזא לרזקונא מִין נפאדין

    אָכֵן זֶהוּ רִזְקֵנוּ, לֹא יִכְלֶה לְעוֹלָמִים.

  55. 55 هَـٰذَاۚ وَإِنَّ لِلطَّـٰغِینَ لَشَرَّ مَـَٔابࣲ

    וַאִנַּא לִלְטָעִ'ינַ לשער מעאב

    כֵּן, כֵּן! וְלַמַּפְרִיעִים אָכֵן מְקוֹם שׁוּבָה רַע.

  56. 56 جَهَنَّمَ یَصۡلَوۡنَهَا فَبِئۡسَ ٱلۡمِهَادُ

    ג'הנם יאסלונהא פַבִּיסַ אל-מיהאדו

    גֵיהִנּוֹם, יִשָּׂרְפוּ בָּהּ, וְכַמָּה רַע מִשְׁכָּב!

  57. 57 هَـٰذَا فَلۡیَذُوقُوهُ حَمِیمࣱ وَغَسَّاقࣱ

    האזא פליאזוהו חמים וַעַסָּאק

    הִנֵּה כָּזֹאת! וְיִטְעֲמוּהָ – רוֹתְחִים וְקַר מְאֹד.

  58. 58 وَءَاخَرُ مِن شَكۡلِهِۦۤ أَزۡوَ ٰ⁠جٌ

    וואאחר מִין שאכליהי אזווא אמונה ג׳ון

    וְעוֹנָשׁ אַחֵר כָּמוֹהוּ, בְּזוּגוֹת.

  59. 59 هَـٰذَا فَوۡجࣱ مُّقۡتَحِمࣱ مَّعَكُمۡ لَا مَرۡحَبَۢا بِهِمۡۚ إِنَّهُمۡ صَالُوا۟ ٱلنَّارِ

    האזא פוג׳ מוכתחים מרהבה אִנַּהוּם צאלו אַן-נָאר

    הִנֵּה גְּדוּד פּוֹרֵץ עִמָּכֶם! אֵין בְּרוּכִים הַבָּאִים! אָכֵן הֵם יִשְּׂרְפוּ בָּאֵשׁ!

  60. 60 قَالُوا۟ بَلۡ أَنتُمۡ لَا مَرۡحَبَۢا بِكُمۡۖ أَنتُمۡ قَدَّمۡتُمُوهُ لَنَاۖ فَبِئۡسَ ٱلۡقَرَارُ

    אנתום מרהבה אנתום קדמתומוה פַבִּיסַ אל-קראארו

    אָמְרוּ: "אַתֶּם, לֹא בָּרוּךְ הַבָּא! אַתֶּם הֵבֵאתֶם זֹאת עָלֵינוּ! מַה־נּוֹרָע הַמָּקוֹם הַזֶּה לִשְׁכֹּן בּוֹ!"

  61. 61 قَالُوا۟ رَبَّنَا مَن قَدَّمَ لَنَا هَـٰذَا فَزِدۡهُ عَذَابࣰا ضِعۡفࣰا فِی ٱلنَّارِ

    מֵן קדאמה לאנא האזא פֶזְדוּה עזאבאן דִעְפָן פֵה אַן-נָאר

    יֹאמְרוּ: "רִבּוֹנֵנוּ, מִי שֶׁהֵכִין לָנוּ אֶת זֶה, הוֹסֵף לוֹ עֹנֶשׁ כָּפוּל בָּאֵשׁ".

  62. 62 وَقَالُوا۟ مَا لَنَا لَا نَرَىٰ رِجَالࣰا كُنَّا نَعُدُّهُم مِّنَ ٱلۡأَشۡرَارِ

    וַקָאלוּ לאנא נארא ריג'אלאן קונה נאעודדהום מין אל-אשרארי

    וְיֹאמְרוּ: "מַדּוּעַ אֵין אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֲנָשִׁים אֲשֶׁר חָשַׁבְנוּם לָרְשָׁעִים?"

  63. 63 أَتَّخَذۡنَـٰهُمۡ سِخۡرِیًّا أَمۡ زَاغَتۡ عَنۡهُمُ ٱلۡأَبۡصَـٰرُ

    אתחאז'נאהום סֶחְרִיָּא אם זאגאת אנהֻמֻ אל-אבצאר

    הֲנַחְנוּ לוֹקְחִים אוֹתָם לְצַחֲקוֹן, אוֹ שֶׁהָעֵינַיִם מִסְתַּלְּקוֹת מֵהֶם?

  64. 64 إِنَّ ذَ ٰ⁠لِكَ لَحَقࣱّ تَخَاصُمُ أَهۡلِ ٱلنَّارِ

    אִנָּא ד'ה אמונה לכה לחאק תח'אסום אהל אַן-נָאר

    אָכֵן זֶה צוֹדֵק וְהוֹגֵן, הָרִיב הַדַּדִי שֶׁל אַנְשֵׁי הָאֵשׁ!

  65. 65 قُلۡ إِنَّمَاۤ أَنَا۠ مُنذِرࣱۖ وَمَا مِنۡ إِلَـٰهٍ إِلَّا ٱللَّهُ ٱلۡوَ ٰ⁠حِدُ ٱلۡقَهَّارُ

    קול אינאמא אנא מונזיר וַמַא אִלָה אִלָּא אללה אל-וה אמונה חדו אל-קהארו

    אֱמֹר: "אִם לֹא אֶהֱנֶה מְאֻמָּן; וְאֵין אֱלוֹהַּ כִּי אִם אֱלֹהִים הָאֶחָד, הָעֶלְיוֹן וְהַכּוֹבֵשׁ".

  66. 66 رَبُّ ٱلسَّمَـٰوَ ٰ⁠تِ وَٱلۡأَرۡضِ وَمَا بَیۡنَهُمَا ٱلۡعَزِیزُ ٱلۡغَفَّـٰرُ

    רַבּוּ אל-סמאווא אמונה טֶה וואל ארדי וַמַא בַּיְנָהוּמַא אל-עזיז אל-ע'פאר

    אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וּכְל אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם, הָעַזּוּז וְהַמֶּלֶא רַחֲמִים.

  67. 67 قُلۡ هُوَ نَبَؤٌا۟ عَظِیمٌ

    קול הוּא נבאואה עט'ים

    אֱמֹר: "זֶהוּ בּשׂוֹרַת עֶלְיוֹן (מִכֹּל)."

  68. 68 أَنتُمۡ عَنۡهُ مُعۡرِضُونَ

    אנתום ענהו מֻעְרִד'וּן

    אַתֶּם מִמֶּנּוּ מִתְעַלְּמִים

  69. 69 مَا كَانَ لِیَ مِنۡ عِلۡمِۭ بِٱلۡمَلَإِ ٱلۡأَعۡلَىٰۤ إِذۡ یَخۡتَصِمُونَ

    כאנא ליה ביל מלאי אִד' יאחתאסימון

    לֹא הָיָה לִי דַעַת עַל הָרָמִים בְּמָרוֹם בְּעֵת הֵם מִתְוַכְּחִים.

  70. 70 إِن یُوحَىٰۤ إِلَیَّ إِلَّاۤ أَنَّمَاۤ أَنَا۠ نَذِیرࣱ مُّبِینٌ

    אין אילאייה אנא נזיר מובין

    רַק זֶה הִתְגַּלָּה אֵלַי: כִּי עָלַי לְהַזְהִיר בְּבֵירוּר וּבְפַרְהֶסְיָה.

  71. 71 إِذۡ قَالَ رَبُّكَ لِلۡمَلَـٰۤىِٕكَةِ إِنِّی خَـٰلِقُۢ بَشَرࣰا مِّن طِینࣲ

    אִד' קַאלַא רבבוכה לִלְמַלָאאִיכָּתִ אִנִּי בשאר מִין טין

    הִנֵּה אָמַר רִבּוֹנְךָ לַמַּלְאָכִים: "אֲנִי בָּרֵא אָדָם מֵחֹמֶר.

  72. 72 فَإِذَا سَوَّیۡتُهُۥ وَنَفَخۡتُ فِیهِ مِن رُّوحِی فَقَعُوا۟ لَهُۥ سَـٰجِدِینَ

    פֵידְהָא סַוְוַיְתֻהוּ וונפחת'ו פייה מִין רוּחִי פקאו סאג'ידינה

    כַּאֲשֶׁר אֶצֹּר אוֹתוֹ וְנָפַחְתִּי בּוֹ מֵרוּחִי, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה.

  73. 73 فَسَجَدَ ٱلۡمَلَـٰۤىِٕكَةُ كُلُّهُمۡ أَجۡمَعُونَ

    פסאג'דה אל-מלאאיכה כֻּלּוּהוּם אג'מעון

    וַיִּשְׁתַּחֲווּ כָל־הַמַּלְאָכִים כֻּלָּם יַחְדָּו׃

  74. 74 إِلَّاۤ إِبۡلِیسَ ٱسۡتَكۡبَرَ وَكَانَ مِنَ ٱلۡكَـٰفِرِینَ

    איבליס אסתכבר וַכָּאנַ מִינָה אל-כאפרין

    רַק אִבְּלִיס הִתְגַּאֶה וְהָיָה מִן הַכּוֹפְרִים.

  75. 75 قَالَ یَـٰۤإِبۡلِیسُ مَا مَنَعَكَ أَن تَسۡجُدَ لِمَا خَلَقۡتُ بِیَدَیَّۖ أَسۡتَكۡبَرۡتَ أَمۡ كُنتَ مِنَ ٱلۡعَالِینَ

    קַאלַא יא איבליס מַנַעַכַּ אן תסג'ודה למה ח'לאקטו בידאיה אסתכברט אם קוֹנְטָה מִינָה אל-עאלין

    אָמַר: "הוֹ אִבְּלִיס, מָה מָנַע מִמְּךָ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְמִי שֶׁבָּרָאתִי בְּיָדַי? הַאִם הִתְגַּאֵיתָ, אוֹ שֶׁהָיִיתָ מִן הָעֶלְיוֹנִים?"

  76. 76 قَالَ أَنَا۠ خَیۡرࣱ مِّنۡهُ خَلَقۡتَنِی مِن نَّارࣲ وَخَلَقۡتَهُۥ مِن طِینࣲ

    קַאלַא אנא ח'ייר ח'אלקטני מִין נאר וַחֲלַקְתּוּהוּ מִין טין

    (אִבְּלִיס) אָמַר: "אֲנִי טוֹב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, בָּרָאתָ אוֹתִי מֵאֵשׁ וְאוֹתוֹ בָּרָאתָ מֵחֹמֶר."

  77. 77 قَالَ فَٱخۡرُجۡ مِنۡهَا فَإِنَّكَ رَجِیمࣱ

    קַאלַא פח'רוג' מינה פאעינאק רֶ׳זִ׳ים

    אָמַר: "צֵא מִמֶּנָּה, כִּי אָרוּר אַתָּה.

  78. 78 وَإِنَّ عَلَیۡكَ لَعۡنَتِیۤ إِلَىٰ یَوۡمِ ٱلدِّینِ

    וַאִנַּא עליכּ לענתי אִלָא יום א-דין

    וְאָכֵן קִלְלָתִי עָלֶיךָ עַד יוֹם הַדִּין.

  79. 79 قَالَ رَبِّ فَأَنظِرۡنِیۤ إِلَىٰ یَوۡمِ یُبۡعَثُونَ

    קַאלַא רַבִּי פאאנזירני אִלָא יום יוּבַּעְ'תוּן

    אָמַר: "רִבּוֹנִי, אָנָּא הָעֲנֶק לִי אוֹתָהּ עַד הַיּוֹם אֲשֶׁר יָקוּמוּ (הַמֵּתִים)."

  80. 80 قَالَ فَإِنَّكَ مِنَ ٱلۡمُنظَرِینَ

    קַאלַא פאעינאק מִינָה אל מונזארינה

    אָמַר: לָכֵן הִנְּךָ בַּאֲשֶׁר נִתַּן לְךָ דָּחוֹת.

  81. 81 إِلَىٰ یَوۡمِ ٱلۡوَقۡتِ ٱلۡمَعۡلُومِ

    אִלָא יום אל-וקטי אל-מעלומי

    עַד יוֹם הָעֵת הַקְּבוּעָה.

  82. 82 قَالَ فَبِعِزَّتِكَ لَأُغۡوِیَنَّهُمۡ أَجۡمَعِینَ

    קַאלַא פַבִּעִזָּתִכּ לאעווייאנאהום אג'מין

    אָמַר: "וְחֵי גְאוֹנֶךָ, אַתְעֶה אֶת כֻּלָּם,

  83. 83 إِلَّا عِبَادَكَ مِنۡهُمُ ٱلۡمُخۡلَصِینَ

    אִלָּא עבאדך מִינְהוּמוּ אל-מוח'לאסין

    רַק אֶת עֲבָדֶיךָ שֶׁבָּהֶם, הַמְיֻחָדִים בְּטָהֳרָה.

  84. 84 قَالَ فَٱلۡحَقُّ وَٱلۡحَقَّ أَقُولُ

    קַאלַא פַאלְחַקּוּ וואל-חאקה אקולו

    אָמַר: "אָז הַצֶּדֶק, וְאֶמְצַע הַצֶּדֶק אוֹמֵר אֲנִי.

  85. 85 لَأَمۡلَأَنَّ جَهَنَّمَ مِنكَ وَمِمَّن تَبِعَكَ مِنۡهُمۡ أَجۡمَعِینَ

    לאעמלאענה ג'הנם מינק וַמֶמָּן תַבְּעַכַּ מִינְהוּם אג'מין

    בְּוַדַּאי אֲמַלֵּא אֶת גֵּיהִנּוֹם בְּךָ וּבְכָל אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֶיךָ מֵהֶם – כֻּלָּם יַחְדָּו.

  86. 86 قُلۡ مَاۤ أَسۡـَٔلُكُمۡ عَلَیۡهِ مِنۡ أَجۡرࣲ وَمَاۤ أَنَا۠ مِنَ ٱلۡمُتَكَلِّفِینَ

    קול מאא אסאלוכום עלאיהי אנא מִינָה אל-מותכּליפינה

    אֱמֹר: "אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם גְּמוּל עַל זֹאת (הקוראן), וְאֵינֶנִּי מִן הַמְּזֻיָּפִים."

  87. 87 إِنۡ هُوَ إِلَّا ذِكۡرࣱ لِّلۡعَـٰلَمِینَ

    הוּא אִלָּא דִ'כְר לִלְעָלָמִין

    אין זה אלא אזכור לכל העולמים.

  88. 88 وَلَتَعۡلَمُنَّ نَبَأَهُۥ بَعۡدَ حِینِۭ

    וֶלָאטְלֵמוּנָּה נבאאהו בעד היין

    וְאַתֶּם תֵּדְעוּ אֶת בְּשׂוֹרָתוֹ אַחֲרֵי זְמַן.

This surah in other languages