Goddestination

Ash-Shura

אל-שורא

התייעצות

53 ayahsMeccanעברית

Subscribe Watch on YouTube
Now playing Watch on YouTube

بِسۡمِ ٱللَّهِ ٱلرَّحۡمَـٰنِ ٱلرَّحِیمِ

ביסמי אללה אל-רחמן אל-רחים

  1. 1 حمۤ

    חם

    ח"ם

  2. 2 عۤسۤقۤ

    עסיק

    עין. סין. קאף.

  3. 3 كَذَ ٰ⁠لِكَ یُوحِیۤ إِلَیۡكَ وَإِلَى ٱلَّذِینَ مِن قَبۡلِكَ ٱللَّهُ ٱلۡعَزِیزُ ٱلۡحَكِیمُ

    כזא אמונה לכה יוּחִי אילאיכה וַאִלָא אל-ד'ין מִין קבליכּ אללה אל-עזיז אל-חכים

    כָּכָה יַשְׁפִּיעַ אֵלֶיךָ (הָאֱלֹהִים) הָרוּחַ (הַקֹּדֶשׁ), כְּשֵׁם שֶׁהִשְׁפִּיעַ לַאֲשֶׁר לְפָנֶיךָ - הָאֱלֹהִים, הָעַזּוּז וְהֶחָכָם.

  4. 4 لَهُۥ مَا فِی ٱلسَّمَـٰوَ ٰ⁠تِ وَمَا فِی ٱلۡأَرۡضِۖ وَهُوَ ٱلۡعَلِیُّ ٱلۡعَظِیمُ

    פֵה אל-סמאווא אמונה טֶה וַמַא פֵה וָהוּוָה אל-עלי אל-עט'ים

    לו כל אשר בשמים ובארץ, והוא העליון הגדול.

  5. 5 تَكَادُ ٱلسَّمَـٰوَ ٰ⁠تُ یَتَفَطَّرۡنَ مِن فَوۡقِهِنَّۚ وَٱلۡمَلَـٰۤىِٕكَةُ یُسَبِّحُونَ بِحَمۡدِ رَبِّهِمۡ وَیَسۡتَغۡفِرُونَ لِمَن فِی ٱلۡأَرۡضِۗ أَلَاۤ إِنَّ ٱللَّهَ هُوَ ٱلۡغَفُورُ ٱلرَّحِیمُ

    תכאדו אל-סמאווא אמונה ת יאתפאתארנא מִין פאוכי הינה וואלמאלאאיקאתו יוּסַבִּיחוּן בֶּהַמְדִי רביהים ויאסתע'פירון פֵה אַלָא אִנָּא אללה הוּא אל-ע'פור אל-רחים

    הַשָּׁמַיִם כִּמְעַט יִתְבַּקְּעוּ מֵעָלֵיהֶם, וְהַמַּלְאָכִים מְשַׁבְּחִים בְּתִפְאַרְתָּם אֶת רִבּוֹנָם וּמְבַקְּשִׁים סְלִיחָה לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. הֲלֹא הִנֵּה אֱלֹהִים הוּא הַסַּלָּח וְהָרַחֲמָן.

  6. 6 وَٱلَّذِینَ ٱتَّخَذُوا۟ مِن دُونِهِۦۤ أَوۡلِیَاۤءَ ٱللَّهُ حَفِیظٌ عَلَیۡهِمۡ وَمَاۤ أَنتَ عَلَیۡهِم بِوَكِیلࣲ

    וואל-לאז'ינה מִין אוליא אללה חאפיז עלאיהים אנתא בווקיל

    וְהַלּוֹקְחִים לָהֶם אֱלֹהוּת אֲחֵרִים מִבַּלְעֲדָיו, אֱלֹהִים שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם, וְאֵינְךָ אֶפִּיסְקוֹפּוֹס עֲלֵיהֶם.

  7. 7 وَكَذَ ٰ⁠لِكَ أَوۡحَیۡنَاۤ إِلَیۡكَ قُرۡءَانًا عَرَبِیࣰّا لِّتُنذِرَ أُمَّ ٱلۡقُرَىٰ وَمَنۡ حَوۡلَهَا وَتُنذِرَ یَوۡمَ ٱلۡجَمۡعِ لَا رَیۡبَ فِیهِۚ فَرِیقࣱ فِی ٱلۡجَنَّةِ وَفَرِیقࣱ فِی ٱلسَّعِیرِ

    וַכַּדַ' אמונה לכה אווחיינא אילאיכה קוראן ערבית לינז'ירה אום אל-קֻרָא חַוְלָהָא וָתֻנְזִ'רַ יום רייבא פריק פֵה אל ג'נה וופָרִיק פֵה אַס-סַעִיר

    וְכֵן הִשְׁרֵינוּ אֵלֶיךָ קֻרְאָן עֲרָבִי, לְמַעַן תַּזְהִיר אֶת אֵם הֶעָרִים וְאֶת כָּל סְבִיבוֹתֶיהָ, וְתַזְהִיר עַל יוֹם הַקָּהָל, אֲשֶׁר אֵין כָּל סָפֵק בּוֹ—חֵלֶק בַּגַּן עֵדֶן וְחֵלֶק בָּאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת.

  8. 8 وَلَوۡ شَاۤءَ ٱللَّهُ لَجَعَلَهُمۡ أُمَّةࣰ وَ ٰ⁠حِدَةࣰ وَلَـٰكِن یُدۡخِلُ مَن یَشَاۤءُ فِی رَحۡمَتِهِۦۚ وَٱلظَّـٰلِمُونَ مَا لَهُم مِّن وَلِیࣲّ وَلَا نَصِیرٍ

    וֶלָאוּ שאא אללה לאג'עלהום ו אמונה וולאכין יוּדְחִ'לוּ מֵן ישע פֵה רחמתיהי ווז-ד'אלימון מִין וַלִי נאסיר

    לוּ הָיָה אַלְלָהּ רוֹצֶה, הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתָם אֻמָּה אַחַת, אַךְ הוּא מַכְנִיס בִּרְחָמָיו אֶת אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ; וְלַמַּעֲוִילִים אֵין לָהֶם לֹא פָטְרוֹן וְלֹא מוֹשִׁיעַ.

  9. 9 أَمِ ٱتَّخَذُوا۟ مِن دُونِهِۦۤ أَوۡلِیَاۤءَۖ فَٱللَّهُ هُوَ ٱلۡوَلِیُّ وَهُوَ یُحۡیِ ٱلۡمَوۡتَىٰ وَهُوَ عَلَىٰ كُلِّ شَیۡءࣲ قَدِیرࣱ

    אמי מִין פַאללָהוּ הוּא אל וַלִיּוּ וָהוּוָה אל מאותא וָהוּוָה עלא כולי שיי קדיר

    הַאִם לָקְחוּ לָהֶם מֵאֱלֹהִים אֲחֵרִים כְּמוֹ פּוֹתְרִים? אַךְ אֱלֹהִים הוּא הַפּוֹתֵר, וְהוּא מְחַיֶּה אֶת הַמֵּתִים, וְהוּא עַל כָּל דָּבָר יָכוֹל.

  10. 10 وَمَا ٱخۡتَلَفۡتُمۡ فِیهِ مِن شَیۡءࣲ فَحُكۡمُهُۥۤ إِلَى ٱللَّهِۚ ذَ ٰ⁠لِكُمُ ٱللَّهُ رَبِّی عَلَیۡهِ تَوَكَّلۡتُ وَإِلَیۡهِ أُنِیبُ

    וַמַא אח'תלפתום פייה מִין שיי פַהוּקְמוּהוּ אִילַי ד'ה אמונה לכום אללה עלאיהי תַוַכַּלְתֻ וַאִילַיְהִי אוניב

    וְכָל דָּבָר אֲשֶׁר בּוֹ תִּחְלְקוּ, פְּסַק דִּינוֹ אֵל אֱלֹהִים. זֶהוּ אֱלֹהִים אֲדוֹנִי, בּוֹ אָבִיט וְאֵלָיו אָשׁוּב.

  11. 11 فَاطِرُ ٱلسَّمَـٰوَ ٰ⁠تِ وَٱلۡأَرۡضِۚ جَعَلَ لَكُم مِّنۡ أَنفُسِكُمۡ أَزۡوَ ٰ⁠جࣰا وَمِنَ ٱلۡأَنۡعَـٰمِ أَزۡوَ ٰ⁠جࣰا یَذۡرَؤُكُمۡ فِیهِۚ لَیۡسَ كَمِثۡلِهِۦ شَیۡءࣱۖ وَهُوَ ٱلسَّمِیعُ ٱلۡبَصِیرُ

    פאטירו אל-סמאווא אמונה טֶה ג'עלה אנפוסיקום אזווא אמונה ג'א וומן אל-אנעאם אזווא אמונה ג'א יִזְרָעֻכּוּם לייסה כמיתלהי וָהוּוָה אל-סמיע אל-בציר

    יוֹצֵר הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, עָשָׂה לָכֶם מִבְּנֵי אֲנָשֵׁיכֶם בְּנֵי זוּג, וּמִן־הַבְּהֵמוֹת בְּנֵי זוּג, מַרְבֶּה אֶתְכֶם בָּזֶה. אֵין דָּבָר כָּמוֹהוּ, וְהוּא הַשּׁוֹמֵעַ הַמַּבִּיט.

  12. 12 لَهُۥ مَقَالِیدُ ٱلسَّمَـٰوَ ٰ⁠تِ وَٱلۡأَرۡضِۖ یَبۡسُطُ ٱلرِّزۡقَ لِمَن یَشَاۤءُ وَیَقۡدِرُۚ إِنَّهُۥ بِكُلِّ شَیۡءٍ عَلِیمࣱ

    מַקָלִידוּ אל-סמאווא אמונה טֶה יאבסוט אל-ריזק ישע וַא יַקְדִירוּ אִנַּהוּ ביקולי שיי עלים

    לו מפתחות השמים והארץ, הוא מרחיב את הפרנסה למי שירצה ומצמצם, כי הוא כל דבר יודע.

  13. 13 ۞ شَرَعَ لَكُم مِّنَ ٱلدِّینِ مَا وَصَّىٰ بِهِۦ نُوحࣰا وَٱلَّذِیۤ أَوۡحَیۡنَاۤ إِلَیۡكَ وَمَا وَصَّیۡنَا بِهِۦۤ إِبۡرَ ٰ⁠هِیمَ وَمُوسَىٰ وَعِیسَىٰۤۖ أَنۡ أَقِیمُوا۟ ٱلدِّینَ وَلَا تَتَفَرَّقُوا۟ فِیهِۚ كَبُرَ عَلَى ٱلۡمُشۡرِكِینَ مَا تَدۡعُوهُمۡ إِلَیۡهِۚ ٱللَّهُ یَجۡتَبِیۤ إِلَیۡهِ مَن یَشَاۤءُ وَیَهۡدِیۤ إِلَیۡهِ مَن یُنِیبُ

    שַׁרַע מין א-דין וַסָּא בְּהִי נֹחַ אווחיינא אילאיכה וַמַא וַסַּֽינָא אברא אמונה היימה וָמוּסָא ועאסה אקימו א-דין תתפרוקו כַּבּוּרַא עלאי אל-מושריקין תדעוהום אללה יאג'תבי איליהי מֵן ישע איליהי מֵן יוּנֵבּוּ

    הוּ חָקַק לָכֶם אֶת הַדָּת אֲשֶׁר צִוָּה אֶת נֹחַ, וַאֲשֶׁר הִשְׁרֵינוּ אֵלֶיךָ, וַאֲשֶׁר צִוִּינוּ אֶת אַבְרָהָם וּמֹשֶׁה וְיֵשׁוּעַ: לְקַיֵּם אֶת הַדָּת וְלֹא לְהִתְפַּלֵּג בָּהּ. כָּבֵד עַל הָעוֹבְדֵי אֱלִילִים מַה שֶּׁאַתָּה קוֹרֵא אוֹתָם אֵלָיו. אֱלֹהִים יִבְחַר לוֹ אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ וְיַדְרִיךְ אֵלָיו אֶת הַשָּׁבִים.

  14. 14 وَمَا تَفَرَّقُوۤا۟ إِلَّا مِنۢ بَعۡدِ مَا جَاۤءَهُمُ ٱلۡعِلۡمُ بَغۡیَۢا بَیۡنَهُمۡۚ وَلَوۡلَا كَلِمَةࣱ سَبَقَتۡ مِن رَّبِّكَ إِلَىٰۤ أَجَلࣲ مُّسَمࣰّى لَّقُضِیَ بَیۡنَهُمۡۚ وَإِنَّ ٱلَّذِینَ أُورِثُوا۟ ٱلۡكِتَـٰبَ مِنۢ بَعۡدِهِمۡ لَفِی شَكࣲّ مِّنۡهُ مُرِیبࣲ

    וַמַא תפארוא אִלָּא בעדי ג'אאהום אל-עלמו בעׇ׳יַא כלימה סאבאכאת מִין רביק אג'ל לאקודיה וַאִנַּא אל-ד'ין אורית׳ו אל כיתאב בעדיהם לפי שאכ מוריבין

    וְהֵם לֹא הִתְפַּלְּגוּ אֶלָּא אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּאָה אֲלֵיהֶם הַדַּעַת, מִתּוֹךְ קִנְאָה בֵּינֵיהֶם. וְלוּלָא מִלָּה שֶׁקָּדְמָה מֵאֵת רִבּוֹנְךָ לְמוֹעֵד קָבוּעַ, כְּבָר הָיָה נִפְסָק בֵּינֵיהֶם. וְאָכֵן, הַמּוֹרָשִׁים אֶת הַסֵּפֶר אַחֲרֵיהֶם הֵם בְּסָפֵק מְעַנֵּן בְּקֶשֶׁר אֵלָיו.

  15. 15 فَلِذَ ٰ⁠لِكَ فَٱدۡعُۖ وَٱسۡتَقِمۡ كَمَاۤ أُمِرۡتَۖ وَلَا تَتَّبِعۡ أَهۡوَاۤءَهُمۡۖ وَقُلۡ ءَامَنتُ بِمَاۤ أَنزَلَ ٱللَّهُ مِن كِتَـٰبࣲۖ وَأُمِرۡتُ لِأَعۡدِلَ بَیۡنَكُمُۖ ٱللَّهُ رَبُّنَا وَرَبُّكُمۡۖ لَنَاۤ أَعۡمَـٰلُنَا وَلَكُمۡ أَعۡمَـٰلُكُمۡۖ لَا حُجَّةَ بَیۡنَنَا وَبَیۡنَكُمُۖ ٱللَّهُ یَجۡمَعُ بَیۡنَنَاۖ وَإِلَیۡهِ ٱلۡمَصِیرُ

    פלז אמונה לכה פָאדְעוּ וסטקים כמא אומירטה תעתבי וַקוּל אמנתו אנזאלה אללה מִין וַאַמִירְתוּ לע אדילה אללה אעמאלונא וַלָכוּם חוג'ה בְּיֵנֵנָא אללה יג'מע וַאִילַיְהִי אלמאסירו

    עַל כֵּן, קְרָא (אוֹתָם לְאֱמוּנָה) וְהִתְעַמֵּד בִּתְקִיפוּת כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתָ, וְאַל תֵּלֶךְ אַחֲרֵי תַּאֲווֹתֵיהֶם הַשָּׁוְא. אֱמֹר: "הֶאֱמַנְתִּי בַּסֵּפֶר אֲשֶׁר הוֹרִיד אֱלֹהִים, וְצֻוֵּיתִי לִשְׁפֹּט בֵּינֵיכֶם בְּצֶדֶק. אֱלֹהִים הוּא רִבּוֹנֵנוּ וְרִבּוֹנְכֶם, לָנוּ מַעֲשֵׂינוּ וְלָכֶם מַעֲשֵׂיכֶם. אֵין בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם כָּל טַעֲנָה. אֱלֹהִים יְאַסֵּף אוֹתָנוּ יַחְדָּו, וְאֵלָיו הַמָּנוֹס".

  16. 16 وَٱلَّذِینَ یُحَاۤجُّونَ فِی ٱللَّهِ مِنۢ بَعۡدِ مَا ٱسۡتُجِیبَ لَهُۥ حُجَّتُهُمۡ دَاحِضَةٌ عِندَ رَبِّهِمۡ وَعَلَیۡهِمۡ غَضَبࣱ وَلَهُمۡ عَذَابࣱ شَدِیدٌ

    וואל-לאז'ינה יוּחָג׳וּן פֵה אללה בעדי אוסתוג'יבה חוּגָ'תוּהוּם דאהסאתון ענדה רביהים ועאליהים ע'צאב וַלַהוּם עַדָאב שדידון

    וְהַמְוַכְּחִים עַל אֱלֹהִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר נַעֲנָה לוֹ, טַעֲנָתָם נִדְחֵית אֵצֶל רִבּוֹנָם, וְעָלֵיהֶם קֶצֶף, וְלָהֶם עֹנֶשׁ אַכְזָרִי.

  17. 17 ٱللَّهُ ٱلَّذِیۤ أَنزَلَ ٱلۡكِتَـٰبَ بِٱلۡحَقِّ وَٱلۡمِیزَانَۗ وَمَا یُدۡرِیكَ لَعَلَّ ٱلسَّاعَةَ قَرِیبࣱ

    אללה אנזאלה אל כיתאב ביל-חאקי וַמַא יוּדְרִיכּ לעלא א-סאעה

    אלוהים הוא אשר הוריד את הספר בצדק ואת המאזניים. ומה יגיד לך? אולי השעה קרובה.

  18. 18 یَسۡتَعۡجِلُ بِهَا ٱلَّذِینَ لَا یُؤۡمِنُونَ بِهَاۖ وَٱلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ مُشۡفِقُونَ مِنۡهَا وَیَعۡلَمُونَ أَنَّهَا ٱلۡحَقُّۗ أَلَاۤ إِنَّ ٱلَّذِینَ یُمَارُونَ فِی ٱلسَّاعَةِ لَفِی ضَلَـٰلِۭ بَعِیدٍ

    יאסתעג'ילו בֶּהָה אל-ד'ין יוּמִינוּן וואל-לאז'ינה אמנוא מושפיקון מינה וַיַעְלְמוּן אנא אַלָא אִנָּא אל-ד'ין יוּמָרָאוּן פֵה אַס-סָאעָה לפי ד'לאל בעיד

    רַק הַמְחִישִׁים אוֹתָהּ הֵם הַכּוֹפְרִים בָּהּ, וְהַמַּאֲמִינִים יְרֵאִים מִמֶּנָּה וְיוֹדְעִים כִּי הִיא אֱמֶת. הִנֵּה, אָכֵן, הַמְּפַלְפְּלִים בְּעִנְיַן הַשָּׁעָה הֲרֵי הֵם בְּתֹעַיה רְחוֹקָה.

  19. 19 ٱللَّهُ لَطِیفُۢ بِعِبَادِهِۦ یَرۡزُقُ مَن یَشَاۤءُۖ وَهُوَ ٱلۡقَوِیُّ ٱلۡعَزِیزُ

    אללה לטיף בי עיבאדיהי יארזוקו מֵן וָהוּוָה אל-קאוויו אל-עזיז

    אלוהים עדין עם עבדיו, הוא מעניק פרנסה למי שירצה, והוא החזק, העזוז.

  20. 20 مَن كَانَ یُرِیدُ حَرۡثَ ٱلۡـَٔاخِرَةِ نَزِدۡ لَهُۥ فِی حَرۡثِهِۦۖ وَمَن كَانَ یُرِیدُ حَرۡثَ ٱلدُّنۡیَا نُؤۡتِهِۦ مِنۡهَا وَمَا لَهُۥ فِی ٱلۡـَٔاخِرَةِ مِن نَّصِیبٍ

    מֵן כאנא יוּרִידוּ חרת' אל-אח'ירתי נאזד פֵה חרתהי ומן כאנא יוּרִידוּ חרת' דוניה נוּתִה מינה וַמַא פֵה אל-אח'ירתי מִין נאסיב

    כל החפץ בשדה האחרית, נוסיף לו בשדהו; וכל החפץ בשדה העולם הזה, ניתן לו ממנו, אך לא יהיה לו חלק באחרית.

  21. 21 أَمۡ لَهُمۡ شُرَكَـٰۤؤُا۟ شَرَعُوا۟ لَهُم مِّنَ ٱلدِّینِ مَا لَمۡ یَأۡذَنۢ بِهِ ٱللَّهُۚ وَلَوۡلَا كَلِمَةُ ٱلۡفَصۡلِ لَقُضِیَ بَیۡنَهُمۡۗ وَإِنَّ ٱلظَّـٰلِمِینَ لَهُمۡ عَذَابٌ أَلِیمࣱ

    אם להום שוראכא שַׁרַעוּ מין א-דין לם יאזן כלימה אל-פצלי לאקת'יה וַאִנַּא אל-ט'אלימין להום עַדָאב אלִים

    הֲיֵשׁ לָהֶם שֻׁתָּפִים (בֵּאלֹהוּת) אֲשֶׁר תָּקְנוּ לָהֶם דָּת מַה שֶּׁלֹּא נָתַן אֱלֹהִים רְשׁוּת לוֹ? וְלוּלֵי דְּבַר הַהַפְסָקָה (יוֹם הַדִּין) הָיָה נִגְזַר דִּינָם בֵּינֵיהֶם. וְאַךְ לַמַּעֲוִים עֹנֶשׁ מַכְאִיב.

  22. 22 تَرَى ٱلظَّـٰلِمِینَ مُشۡفِقِینَ مِمَّا كَسَبُوا۟ وَهُوَ وَاقِعُۢ بِهِمۡۗ وَٱلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ وَعَمِلُوا۟ ٱلصَّـٰلِحَـٰتِ فِی رَوۡضَاتِ ٱلۡجَنَّاتِۖ لَهُم مَّا یَشَاۤءُونَ عِندَ رَبِّهِمۡۚ ذَ ٰ⁠لِكَ هُوَ ٱلۡفَضۡلُ ٱلۡكَبِیرُ

    תרא אל-ט'אלימין מושפיקינה ממא כסאבו וָהוּוָה וַקִעוּ וואל-לאז'ינה אמנוא וַעֲמִילוּ אל-צאלחאת פֵה ראוצ'את אל-ג'נאת מַא יַשָׁאאוּן ענדה ד'ה אמונה לכה הוּא אל-פצ'ל אל כביר

    תראה את המקפחים חרדים מפני מה שזכו, והוא ייפול עליהם. ואלה אשר האמינו ועשו את המעשים הטובים - בגני העדן, להם כל אשר יחפצו אצל ריבונם. זה הוא החסד הגדול.

  23. 23 ذَ ٰ⁠لِكَ ٱلَّذِی یُبَشِّرُ ٱللَّهُ عِبَادَهُ ٱلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ وَعَمِلُوا۟ ٱلصَّـٰلِحَـٰتِۗ قُل لَّاۤ أَسۡـَٔلُكُمۡ عَلَیۡهِ أَجۡرًا إِلَّا ٱلۡمَوَدَّةَ فِی ٱلۡقُرۡبَىٰۗ وَمَن یَقۡتَرِفۡ حَسَنَةࣰ نَّزِدۡ لَهُۥ فِیهَا حُسۡنًاۚ إِنَّ ٱللَّهَ غَفُورࣱ شَكُورٌ

    ד'ה אמונה לכה אלד'י יוּבַּשּׁוּרוּ אללה עיבאדה אל-ד'ין אמנוא וַעֲמִילוּ אסאלוכום עלאיהי אג'ראן אִלָּא אל-מאוואדה פֵה ומן יַקְתַרִף נזיד פִיהָא חוסנא אִנָּא אללה ע'פור שאכור

    זֶה מַה שֶׁאֱלֹהִים מְבַשֵּׂר אֶת עֲבָדָיו אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ וְעָשׂוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים. אֱמֹר: "אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם גְּמוּל עַל כָּךְ, אֶלָּא אַהֲבָה לִקְרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה". וּמִי שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה טוֹב, נוֹסִיף לוֹ טוֹבָה בְּשֶׁל כָּךְ; כִּי אֱלֹהִים הוּא סַלְחָן וְמֵכִיר טוֹבָה.

  24. 24 أَمۡ یَقُولُونَ ٱفۡتَرَىٰ عَلَى ٱللَّهِ كَذِبࣰاۖ فَإِن یَشَإِ ٱللَّهُ یَخۡتِمۡ عَلَىٰ قَلۡبِكَۗ وَیَمۡحُ ٱللَّهُ ٱلۡبَـٰطِلَ وَیُحِقُّ ٱلۡحَقَّ بِكَلِمَـٰتِهِۦۤۚ إِنَّهُۥ عَلِیمُۢ بِذَاتِ ٱلصُّدُورِ

    אם יאקולון אפתרא עלאי אללה פה-אין יאשי אללה יאח'טים עלא קלבכ ויאמהו אללה אל-בטיל וַיֻחִקּוּ אל-חק בכאלימאתיהי אִנַּהוּ עלים בזאתי אל-צדור

    או שהם אומרים: "הוא ממציא שקרים על אלוהים"? אך אם אלוהים ירצה, הוא יחתום את לבך. ואלוהים מוחה את השווא ומקים את האמת בדבריו. כי הוא יודע היטב את צפונות הלבבות.

  25. 25 وَهُوَ ٱلَّذِی یَقۡبَلُ ٱلتَّوۡبَةَ عَنۡ عِبَادِهِۦ وَیَعۡفُوا۟ عَنِ ٱلسَّیِّـَٔاتِ وَیَعۡلَمُ مَا تَفۡعَلُونَ

    וָהוּוָה אלד'י יאקבלו אל-תובה עבאדיהי וַיַעְפוּ עאנה אַס-סַיִּיאָת וַיַעְלַמוּ תפעלונה

    וְהוּא הַמְקַבֵּל אֶת הַחֲרָטָה מֵעֲבָדָיו, וְסוֹלֵחַ לַחֲטָאִים, וְיוֹדֵעַ אֶת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ.

  26. 26 وَیَسۡتَجِیبُ ٱلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ وَعَمِلُوا۟ ٱلصَّـٰلِحَـٰتِ وَیَزِیدُهُم مِّن فَضۡلِهِۦۚ وَٱلۡكَـٰفِرُونَ لَهُمۡ عَذَابࣱ شَدِیدࣱ

    וַ יַסְתַגִ'יבּוּ אל-ד'ין אמנוא וַעֲמִילוּ אל-צאלחאת וַיַזִידוּהוּם מִין וואל כאפירון להום עַדָאב

    וְיַעֲנֶה לַמַּאֲמִינִים וְעוֹשֵׂי הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, וְיוֹסִיף לָהֶם מֵחַסְדּוֹ; וְלַכּוֹפְרִים עָנָשׁ חָמוּר.

  27. 27 ۞ وَلَوۡ بَسَطَ ٱللَّهُ ٱلرِّزۡقَ لِعِبَادِهِۦ لَبَغَوۡا۟ فِی ٱلۡأَرۡضِ وَلَـٰكِن یُنَزِّلُ بِقَدَرࣲ مَّا یَشَاۤءُۚ إِنَّهُۥ بِعِبَادِهِۦ خَبِیرُۢ بَصِیرࣱ

    וֶלָאוּ בסטט אללה אל-ריזק לִעִבָּדִהִי לבגאו פֵה אל-ארד וולאכין יוּנַזִּילוּ בקאדר מַא אִנַּהוּ בי עיבאדיהי חביר בסיר

    לוּ אֵל הָיָה מַרְחִיב אֶת הַפַּרְנָסָה לַעֲבָדָיו, הֵם הָיוּ בְּוַדַּאי פּוֹשְׁעִים בָּאָרֶץ בְּיוֹתֵר עַל כָּל שִׂגְבּוֹתֶיהָ; אַךְ הוּא מוֹרִיד בְּמִדָּה מְדֻיֶּקֶת כְּפִי שֶׁהוּא חָפֵץ. הִנֵּה הוּא עִם עֲבָדָיו בָּקִי וְצוֹפֶה.

  28. 28 وَهُوَ ٱلَّذِی یُنَزِّلُ ٱلۡغَیۡثَ مِنۢ بَعۡدِ مَا قَنَطُوا۟ وَیَنشُرُ رَحۡمَتَهُۥۚ وَهُوَ ٱلۡوَلِیُّ ٱلۡحَمِیدُ

    וָהוּוָה אלד'י יוּנַזִּילוּ אל ג'יית' בעדי קַנָטוּ וַיַאנְשׁוּרוּ רחמתהו וָהוּוָה אל וַלִיּוּ אל-חמידו

    וְהוּא הַמּוֹרִיד אֶת הַגֶּשֶׁם אַחֲרֵי אֲשֶׁר נוֹאָשׁוּ, וּמְפַזֵּר אֶת רַחֲמָיו; וְהוּא הָעוֹזֵר, הָרָאוּי לְתִשְׁבָּחוֹת.

  29. 29 وَمِنۡ ءَایَـٰتِهِۦ خَلۡقُ ٱلسَّمَـٰوَ ٰ⁠تِ وَٱلۡأَرۡضِ وَمَا بَثَّ فِیهِمَا مِن دَاۤبَّةࣲۚ وَهُوَ عَلَىٰ جَمۡعِهِمۡ إِذَا یَشَاۤءُ قَدِیرࣱ

    איאתיהי חלק אל-סמאווא אמונה טֶה וואל ארדי וַמַא בַּתָּא פהימה מִין דאבה וָהוּוָה עלא ג'מיהים אִזָא ישע קדיר

    ומאותותיו בריאת השמים והארץ וכל אשר הפיץ בהם מן החי, והוא על אסיפ� כאשר ירצה רב-יכולת.

  30. 30 وَمَاۤ أَصَـٰبَكُم مِّن مُّصِیبَةࣲ فَبِمَا كَسَبَتۡ أَیۡدِیكُمۡ وَیَعۡفُوا۟ عَن كَثِیرࣲ

    אסאבאכום מִין מוסיבא פַבִּמָא כסבאת אַיְדִיכוּם וַיַעְפוּ ען כת'יר

    כָּל צָרָה שֶׁתִּקְרֶה לָכֶם, הִיא בִּגְלַל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וְהוּא מוֹחֵל עַל הַרְבֵּה.

  31. 31 وَمَاۤ أَنتُم بِمُعۡجِزِینَ فِی ٱلۡأَرۡضِۖ وَمَا لَكُم مِّن دُونِ ٱللَّهِ مِن وَلِیࣲّ وَلَا نَصِیرࣲ

    בימוג'יזין פֵה וַמַא מִין דוּנֶה אללה מִין וַלִי נאסיר

    וְאֵינְכֶם מְנֻסִּים בָּאָרֶץ, וְאֵין לָכֶם מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים לֹא פַטְרוֹן וְלֹא מוֹשִׁיעַ.

  32. 32 وَمِنۡ ءَایَـٰتِهِ ٱلۡجَوَارِ فِی ٱلۡبَحۡرِ كَٱلۡأَعۡلَـٰمِ

    אל-ג'אווארי פֵה אל-בחרי כַּאלְאַעְלָאמִי

    ומאותותיו האוניות השטות בים כהרים.

  33. 33 إِن یَشَأۡ یُسۡكِنِ ٱلرِّیحَ فَیَظۡلَلۡنَ رَوَاكِدَ عَلَىٰ ظَهۡرِهِۦۤۚ إِنَّ فِی ذَ ٰ⁠لِكَ لَـَٔایَـٰتࣲ لِّكُلِّ صَبَّارࣲ شَكُورٍ

    אין ישא יוּסְקִינִי אל-ריחה פאיזלאנה רוויקידה עלא אִנָּא פֵה ד'ה אמונה לכה לאאות לִיכּוּל סַבָּאר שאכור

    אִם יִרְצֶה, יַשְׁקִיט אֶת הָרוּחַ, וְיִשָּׁאֲרוּ נָמוֹת עַל גַּבֵּי הַיָּם; אָכֵן בָּזֶה יֵשׁ אוֹתוֹת לְכָל מִי שֶׁאֵרֶךְ רוּחוֹ וְהוֹדָה.

  34. 34 أَوۡ یُوبِقۡهُنَّ بِمَا كَسَبُوا۟ وَیَعۡفُ عَن كَثِیرࣲ

    אַוּ יוּבֶּח'ֻנָּה בימא כסאבו וַ יַעְפוּ ען כת'יר

    או יאביד אותן בשל מה שהם רכשו (מעשיהם הרעים), והוא מוחל על רבות.

  35. 35 وَیَعۡلَمَ ٱلَّذِینَ یُجَـٰدِلُونَ فِیۤ ءَایَـٰتِنَا مَا لَهُم مِّن مَّحِیصࣲ

    וַיַעְלַמַ אל-ד'ין יוּגָ'אדְלוּן איאתנא מִין מאחיס

    וְיֵדְעוּ הַמְוַכְּחִים בְּאוֹתוֹתֵינוּ, כִּי אֵין לָהֶם מָנוֹס.

  36. 36 فَمَاۤ أُوتِیتُم مِّن شَیۡءࣲ فَمَتَـٰعُ ٱلۡحَیَوٰةِ ٱلدُّنۡیَاۚ وَمَا عِندَ ٱللَّهِ خَیۡرࣱ وَأَبۡقَىٰ لِلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ وَعَلَىٰ رَبِّهِمۡ یَتَوَكَّلُونَ

    אוטיטום מִין שיי פאמתאו אל-חיאת וַמַא ענדה אללה ח'ייר לילאד'ינה אמנוא ועלא רביהים יאתאווקלון

    כל מה שניתן לכם (בעולם הזה) הוא רק הנאה חולפת של החיים הארציים. אך מה שנמצא אצל אלוהים הוא טוב יותר ונצחי יותר, למאמינים ובוטחים בריבונם.

  37. 37 وَٱلَّذِینَ یَجۡتَنِبُونَ كَبَـٰۤىِٕرَ ٱلۡإِثۡمِ وَٱلۡفَوَ ٰ⁠حِشَ وَإِذَا مَا غَضِبُوا۟ هُمۡ یَغۡفِرُونَ

    וואל-לאז'ינה יג'תניבון כבאירה אל-אית'מי וואל-פאווה אמונה חֶשָׁא וַאִדָ'א ע'אדִ'בּוּ חום יאגפירון

    וְהַנִּמְנָעִים מֵחֲטָאִים גְּדוֹלִים וּמַעֲשִׂים מְתֹעָבִים, וּכְשֶׁהֵם כּוֹעֲסִים – הֵם מוֹחֲלִים.

  38. 38 وَٱلَّذِینَ ٱسۡتَجَابُوا۟ لِرَبِّهِمۡ وَأَقَامُوا۟ ٱلصَّلَوٰةَ وَأَمۡرُهُمۡ شُورَىٰ بَیۡنَهُمۡ وَمِمَّا رَزَقۡنَـٰهُمۡ یُنفِقُونَ

    וואל-לאז'ינה אסתג'אבו לֵרַבִּיהִים וַאֲקָמוּ א-צלאח וַאַמְרוּהוּם שורא בַּינָהוּם וַמֶמָּא ראזקנאהום יוּנפִיכּוּן

    וְהַמְקִשִׁיבִים לְרִבּוֹנָם, וּמְקַיְּמִים אֶת הַתְּפִלָּה, וְעִנְיְנֵיהֶם נַעֲשִׂים בְּהַתְוָעֲדוּת בֵּינֵיהֶם, וּמִמַּה שֶּׁהֶעֱנַקְנוּ לָהֶם הֵם מְבַלִּים.

  39. 39 وَٱلَّذِینَ إِذَاۤ أَصَابَهُمُ ٱلۡبَغۡیُ هُمۡ یَنتَصِرُونَ

    וואל-לאז'ינה אסאבאהומוא אל-בע'יו חום יאנטסירון

    וְהַמְיַחֲלִים, כַּאֲשֶׁר תִּפְגַּע בָּהֶם עַוְלָה, הֵם מִתְגּוֹנְנִים.

  40. 40 وَجَزَ ٰ⁠ۤؤُا۟ سَیِّئَةࣲ سَیِّئَةࣱ مِّثۡلُهَاۖ فَمَنۡ عَفَا وَأَصۡلَحَ فَأَجۡرُهُۥ عَلَى ٱللَّهِۚ إِنَّهُۥ لَا یُحِبُّ ٱلظَّـٰلِمِینَ

    וָגַ'זַ אמונה סַייַה מיתלוהא עפא ועסלח פאג'רוהו עלאי אִנַּהוּ יוּהִיבּוּ אל-ט'אלימין

    גמול על רעה תהיה רעה כמוה, אך מי שמוחל ומשכין שלום, שכרו על אלוהים, כי הוא אינו אוהב את המקפחים.

  41. 41 وَلَمَنِ ٱنتَصَرَ بَعۡدَ ظُلۡمِهِۦ فَأُو۟لَـٰۤىِٕكَ مَا عَلَیۡهِم مِّن سَبِیلٍ

    וֶלָמֵנִי אינטאסארה בעד זֻלְמִהִי פאולייך מִין סבילין

    וְאַךְ אִם יִנָּקְמוּ אַחֲרֵי עָשׁוֹק אֹתָם, אֵין עַל אֵלֶּה כְּלַמָּה.

  42. 42 إِنَّمَا ٱلسَّبِیلُ عَلَى ٱلَّذِینَ یَظۡلِمُونَ ٱلنَّاسَ وَیَبۡغُونَ فِی ٱلۡأَرۡضِ بِغَیۡرِ ٱلۡحَقِّۚ أُو۟لَـٰۤىِٕكَ لَهُمۡ عَذَابٌ أَلِیمࣱ

    אל-סאביל עלאי אל-ד'ין יאזלימון אַנ-נַאס וַייבְּעוּן פֵה אל-ארד בְּעָ'יְר אולאיקה להום עַדָאב אלִים

    אַךְ הָאַשְׁמָה עַל הַמַּעֲשִׁיקִים אֲנָשִׁים וְסוֹלְחִים בָּאָרֶץ בְּלֹא צֶדֶק; לָהֶם עֳנָשׁ מַכְאִיב.

  43. 43 وَلَمَن صَبَرَ وَغَفَرَ إِنَّ ذَ ٰ⁠لِكَ لَمِنۡ عَزۡمِ ٱلۡأُمُورِ

    וֶלָמֶן סבאר וַעְ'פַרַ אִנָּא ד'ה אמונה לכה לאמן עזמי אל-אומורי

    אך אכן המתאזר בסבלנות וסולח, הרי זה ממש ממעשי הגבורה והנחישות בעניינים.

  44. 44 وَمَن یُضۡلِلِ ٱللَّهُ فَمَا لَهُۥ مِن وَلِیࣲّ مِّنۢ بَعۡدِهِۦۗ وَتَرَى ٱلظَّـٰلِمِینَ لَمَّا رَأَوُا۟ ٱلۡعَذَابَ یَقُولُونَ هَلۡ إِلَىٰ مَرَدࣲّ مِّن سَبِیلࣲ

    ומן יוזליל אללה פָמָא מִין וַלִי בעדיהי ואתרא אל-ט'אלימין לאמא ראו אל-עאד'אב יאקולון הל אִלָא מרד מִין סביל

    וּמִי שֶׁאֱלֹהִים תּוֹעֶה, אֵין לוֹ שׁוֹמֵר אַחֲרֵי כֵן. וְתִרְאֶה אֶת הַמַּעֲוִים כַּאֲשֶׁר יִרְאוּ אֶת הָעֹנֶשׁ יֹאמְרוּ: "הֲיֵשׁ דֶּרֶךְ לָשׁוּב?"

  45. 45 وَتَرَىٰهُمۡ یُعۡرَضُونَ عَلَیۡهَا خَـٰشِعِینَ مِنَ ٱلذُّلِّ یَنظُرُونَ مِن طَرۡفٍ خَفِیࣲّۗ وَقَالَ ٱلَّذِینَ ءَامَنُوۤا۟ إِنَّ ٱلۡخَـٰسِرِینَ ٱلَّذِینَ خَسِرُوۤا۟ أَنفُسَهُمۡ وَأَهۡلِیهِمۡ یَوۡمَ ٱلۡقِیَـٰمَةِۗ أَلَاۤ إِنَّ ٱلظَّـٰلِمِینَ فِی عَذَابࣲ مُّقِیمࣲ

    וַ תַרָא הֻם יוּעְרָד'וּן עליה חָשִׁעִין מִינָה אל-ד'ול יאנזורון מִין טארף חָפִי וַכָּאלַ אל-ד'ין אִנָּא אל-ח'אסירין אל-ד'ין ח'סרואה וַאהְלִיהִים יום אַלָא אִנָּא אל-ט'אלימין פֵה מוקים

    וְתִרְאֵם מוּבָאִים אֵלֶיהָ (אֶל הָעֹנֶשׁ) בִּשְׁפַל רוּחַ מֵחֶרְפָּתָם, מַבִּיטִים בְּמַבָּט חָמוּק. וְיֹאמְרוּ הַמַּאֲמִינִים: "אָכֵן הַמְּאַבְּדִים הֵם הָאוֹבְדִים אֶת נַפְשֹׁתֵיהֶם וְאֶת מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם בְּיוֹם הַדִּין. הִנֵּה! בֶּאֱמֶת הָרְשָׁעִים בְּעֹנֶשׁ קָבוּעַ!"

  46. 46 وَمَا كَانَ لَهُم مِّنۡ أَوۡلِیَاۤءَ یَنصُرُونَهُم مِّن دُونِ ٱللَّهِۗ وَمَن یُضۡلِلِ ٱللَّهُ فَمَا لَهُۥ مِن سَبِیلٍ

    וַמַא כאנא אוליא מִין דוּנֶה ומן יוזליל אללה פָמָא מִין סבילין

    וְאֵין לָהֶם פַּטְרוֹנִים יוֹשִׁיעוּ לָהֶם מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים. וּמִי שֶׁאֱלֹהִים יַתְעֶה, אֵין לוֹ דֶּרֶךְ.

  47. 47 ٱسۡتَجِیبُوا۟ لِرَبِّكُم مِّن قَبۡلِ أَن یَأۡتِیَ یَوۡمࣱ لَّا مَرَدَّ لَهُۥ مِنَ ٱللَّهِۚ مَا لَكُم مِّن مَّلۡجَإࣲ یَوۡمَىِٕذࣲ وَمَا لَكُم مِّن نَّكِیرࣲ

    אִסְתַגִ'יבּוּ לראביכום מִין קבלי אן יאטיה לא מרד מִינָה מִין מלג'א יוםאית'ין וַמַא מִין נקיר

    ענו לריבונכם לפני שיבוא יום אשר אין להשיבו מאלוהים. ביום ההוא לא יהיה לכם מפלט ולא יהיה לכם כל הכחשה.

  48. 48 فَإِنۡ أَعۡرَضُوا۟ فَمَاۤ أَرۡسَلۡنَـٰكَ عَلَیۡهِمۡ حَفِیظًاۖ إِنۡ عَلَیۡكَ إِلَّا ٱلۡبَلَـٰغُۗ وَإِنَّاۤ إِذَاۤ أَذَقۡنَا ٱلۡإِنسَـٰنَ مِنَّا رَحۡمَةࣰ فَرِحَ بِهَاۖ وَإِن تُصِبۡهُمۡ سَیِّئَةُۢ بِمَا قَدَّمَتۡ أَیۡدِیهِمۡ فَإِنَّ ٱلۡإِنسَـٰنَ كَفُورࣱ

    אעראדו ארסלנאכּ עלאיהים חפיזאן עליכּ אִלָּא אזאקנא אל-אינסאן מִנָּא רַחְמַה פאריך וַאִן תוסיבהום סַיִּאתֻ בימא קדאמת אַיְדִיהִים פאִנָּה אל-אינסאן כַּפוּר

    אִם יִפְנוּ עֹרֶף, לֹא שְׁלַחֲנוּךָ כְּמוֹ שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם. אֵין עָלֶיךָ כִּי אִם לְהַעְבִיר אֶת הַהוֹדָעָה. וּבְאָכְלֵנוּ אֶת הָאָדָם מֵרַחֲמֵינוּ – יִשְׂמַח בָּהֶם, וְאִם תִּקְרָאֶנּוּ רָעָה בִּגְלַל מַעֲשֵׂה יָדָיו – הִנֵּה הָאָדָם כְּפוּי טוֹבָה.

  49. 49 لِّلَّهِ مُلۡكُ ٱلسَّمَـٰوَ ٰ⁠تِ وَٱلۡأَرۡضِۚ یَخۡلُقُ مَا یَشَاۤءُۚ یَهَبُ لِمَن یَشَاۤءُ إِنَـٰثࣰا وَیَهَبُ لِمَن یَشَاۤءُ ٱلذُّكُورَ

    לילאהי מולכ אל-סמאווא אמונה טֶה יאח'לוקו יַהֲבּוּ ישע אינאת' ויאהבו ישע אל-ד'וקורה

    לֵאלֹהִים מַמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. בּוֹרֵא אֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. יִתֵּן זְכָרִים לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וְיִתֵּן נְקֵבוֹת לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ.

  50. 50 أَوۡ یُزَوِّجُهُمۡ ذُكۡرَانࣰا وَإِنَـٰثࣰاۖ وَیَجۡعَلُ مَن یَشَاۤءُ عَقِیمًاۚ إِنَّهُۥ عَلِیمࣱ قَدِیرࣱ

    אַוּ יוּזַוְוִיג׳וּהוּם ד'וכראנאן וַאִנַתַ'ן וַיַּגְ׳עַלוּ מֵן ישע עקימאן אִנַּהוּ עלים קדיר

    או שהוא מעניק בנים ובנות, והוא עושה עקר את מי שירצה. כי הוא יודע-כל, יכול-כל.

  51. 51 ۞ وَمَا كَانَ لِبَشَرٍ أَن یُكَلِّمَهُ ٱللَّهُ إِلَّا وَحۡیًا أَوۡ مِن وَرَاۤىِٕ حِجَابٍ أَوۡ یُرۡسِلَ رَسُولࣰا فَیُوحِیَ بِإِذۡنِهِۦ مَا یَشَاۤءُۚ إِنَّهُۥ عَلِیٌّ حَكِیمࣱ

    וַמַא כאנא לִיבָּשָׁר אן יוּכַּלִּימָהוּ אללה אִלָּא ווחיה אַוּ מִין וראאי חִ'גָאבִּן אַוּ יורסיל ראסולאן פָיוּהִיא בי-איד'ניהי אִנַּהוּ עלי חכים

    וְלֹא יָאֶה לְאָדָם שֶׁאֱלֹהִים יְדַבֵּר אֵלָיו, אֶלָּא בְּהַשְׁרָאָה, אוֹ מֵאֲחוֹרֵי פָרֹכֶת, אוֹ בִּשְׁלִיחַת מַלְאָךְ הַמְּגַלֶּה בִּרְשׁוּתוֹ אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, כִּי הוּא רָם וְנִשְׂגָּב וַחֲכַם לֵב.

  52. 52 وَكَذَ ٰ⁠لِكَ أَوۡحَیۡنَاۤ إِلَیۡكَ رُوحࣰا مِّنۡ أَمۡرِنَاۚ مَا كُنتَ تَدۡرِی مَا ٱلۡكِتَـٰبُ وَلَا ٱلۡإِیمَـٰنُ وَلَـٰكِن جَعَلۡنَـٰهُ نُورࣰا نَّهۡدِی بِهِۦ مَن نَّشَاۤءُ مِنۡ عِبَادِنَاۚ وَإِنَّكَ لَتَهۡدِیۤ إِلَىٰ صِرَ ٰ⁠طࣲ مُّسۡتَقِیمࣲ

    וַכַּדַ' אמונה לכה אווחיינא אילאיכה רוּחָאן אמרינא קוֹנְטָה תדרִי אל-כיתאב אל-אימאנו וולאכין ג'עלנאח נוראן נהידי בְּהִי מֵן נשא וענכ לתהדי אִלָא סִירַא אמונה תא מוסתקים

    וְכֵן הִשְׁרֵינוּ אֵלֶיךָ רוּחַ מִצִוְוּתֵנוּ; לֹא יָדַעְתָּ מַהוּ הַסֵּפֶר וּמַה הָאֱמוּנָה, אַךָ שַׂמְנוּהוּ אוֹר, נַנְחֶה בּוֹ אֶת אֲשֶׁר נַחְפּוֹץ מֵעֲבָדֵינוּ; וְאַתָּה מַנְחֶה אֶל הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה.

  53. 53 صِرَ ٰ⁠طِ ٱللَّهِ ٱلَّذِی لَهُۥ مَا فِی ٱلسَّمَـٰوَ ٰ⁠تِ وَمَا فِی ٱلۡأَرۡضِۗ أَلَاۤ إِلَى ٱللَّهِ تَصِیرُ ٱلۡأُمُورُ

    סִירַא אמונה טֶ אללה אלד'י פֵה אל-סמאווא אמונה טֶה וַמַא פֵה אַלָא אִילַי אללה תסירו אל-אומורו

    דַּרְכּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים, אֲשֶׁר לוֹ כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. הֲרֵי כָּל הַדְּבָרִים יוֹבְלוּ אֶל אֱלֹהִים.

This surah in other languages