Goddestination

Fussilat

פוסילאת

המפורשים

54 ayahsMeccanעברית

Subscribe Watch on YouTube
Now playing Watch on YouTube

بِسۡمِ ٱللَّهِ ٱلرَّحۡمَـٰنِ ٱلرَّحِیمِ

ביסמי אללה אל-רחמן אל-רחים

  1. 1 حمۤ

    חם

    ח"ם

  2. 2 تَنزِیلࣱ مِّنَ ٱلرَّحۡمَـٰنِ ٱلرَّحِیمِ

    תנזיל מין אל-רחמן אל-רחים

    הורדה מרַחֲמָן, רַחוּם.

  3. 3 كِتَـٰبࣱ فُصِّلَتۡ ءَایَـٰتُهُۥ قُرۡءَانًا عَرَبِیࣰّا لِّقَوۡمࣲ یَعۡلَمُونَ

    כִּתַאבּ פוסילאת איאתוהו קוראן ערבית לִקַוְמִן יַעְלְמוּן

    סֵפֶר, אֲשֶׁר אָיְתוֹתָיו הוּבְאֲרוּ בִּפְרָט, קוֹרְאָן בְּעַרְבִית, לְעַם אֲשֶׁר יוֹדְעִים.

  4. 4 بَشِیرࣰا وَنَذِیرࣰا فَأَعۡرَضَ أَكۡثَرُهُمۡ فَهُمۡ لَا یَسۡمَعُونَ

    בשיר וונאזיראן פאעראדה אכת'ארוהום יסמעון

    מְבַשֵׂר וּמַזְהִיר, אַךְ רֹבָּם מִפְנִים עֹרֶף וְהֵם אֵינָם שׁוֹמְעִים.

  5. 5 وَقَالُوا۟ قُلُوبُنَا فِیۤ أَكِنَّةࣲ مِّمَّا تَدۡعُونَاۤ إِلَیۡهِ وَفِیۤ ءَاذَانِنَا وَقۡرࣱ وَمِنۢ بَیۡنِنَا وَبَیۡنِكَ حِجَابࣱ فَٱعۡمَلۡ إِنَّنَا عَـٰمِلُونَ

    וַקָאלוּ קולובונה אקינה מִימָּא תדעונה איליהי אזאנינא ווקר בייננה ובאיניק חיג'אב קובץ איננא עמילון

    וַיֹּאמְרוּ: "לִבֵּנוּ הָיָה סָגוּר מִפְּנֵי אֲשֶׁר קְרָאתָנוּ אֵלָיו, וְאָזְנֵינוּ נִטְעֲנוּ אֹזֶן כְּבֵדָה, וּבֵינֵינוּ וּבֵינֶיךָ נִצְּבָה מְחִצָּה. עֲשֵׂה אַתָּה (אֶת אֲשֶׁר לִבְּךָ חָפֵץ), וְגַם אֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה (אֶת אֲשֶׁר נַחְפֹּץ)".

  6. 6 قُلۡ إِنَّمَاۤ أَنَا۠ بَشَرࣱ مِّثۡلُكُمۡ یُوحَىٰۤ إِلَیَّ أَنَّمَاۤ إِلَـٰهُكُمۡ إِلَـٰهࣱ وَ ٰ⁠حِدࣱ فَٱسۡتَقِیمُوۤا۟ إِلَیۡهِ وَٱسۡتَغۡفِرُوهُۗ وَوَیۡلࣱ لِّلۡمُشۡرِكِینَ

    קול אינאמא אנא בשאר מת'לוכום אילאייה אִלָהֻכֻּם אִלָה ו אמונה חד פאסתיקימווא איליהי וואסטגפירוה ווייל לילמושריקין

    אֱמֹר: "אֵינֶנִּי אֶלָּא אָדָם כָּמוֹכֶם, נִגְלָה אֵלַי בְּהִתְגַּלּוּת כִּי אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלוֹהַּ אֶחָד, לָכֵן הִתְחַזְּקוּ בּוֹ וּבַקְּשׁוּ מֶנּוּ סְלִיחָה". וְאוֹי לַמְּשַׁתְּפִים אֵלִים עִם אַלְלָה.

  7. 7 ٱلَّذِینَ لَا یُؤۡتُونَ ٱلزَّكَوٰةَ وَهُم بِٱلۡـَٔاخِرَةِ هُمۡ كَـٰفِرُونَ

    אל-ד'ין יוּ'תוּנָה בילאח'ירתה חום כאפירון

    אלה אשר לא נותנים את הזכאה, והם באַחֲרִית (יום הדין) הם כופרים.

  8. 8 إِنَّ ٱلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ وَعَمِلُوا۟ ٱلصَّـٰلِحَـٰتِ لَهُمۡ أَجۡرٌ غَیۡرُ مَمۡنُونࣲ

    אִנָּא אל-ד'ין אמנוא וַעֲמִילוּ אל-צאלחאת להום אג'ר ע'ייר ממנון

    אלה אשר האמינו ועשו מעשים טובים, להם שכר אשר לא ייפסק.

  9. 9 ۞ قُلۡ أَىِٕنَّكُمۡ لَتَكۡفُرُونَ بِٱلَّذِی خَلَقَ ٱلۡأَرۡضَ فِی یَوۡمَیۡنِ وَتَجۡعَلُونَ لَهُۥۤ أَندَادࣰاۚ ذَ ٰ⁠لِكَ رَبُّ ٱلۡعَـٰلَمِینَ

    קול אָאִינַּכֻּם לתכפרון ח'לאק אל-ארד פֵה יַוּמַיְנִ ואת'עלון אנדאדאן ד'ה אמונה לכה רַבּוּ אל-עאלמין

    אֱמֹר: "הַאִם אַתֶּם כּוֹפְרִים בְּמִי שֶׁבָּרָא אֶת הָאָרֶץ בְּיוֹמַיִם, וְעוֹשִׂים לוֹ שֻׁתָּפִים? הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָמִים".

  10. 10 وَجَعَلَ فِیهَا رَوَ ٰ⁠سِیَ مِن فَوۡقِهَا وَبَـٰرَكَ فِیهَا وَقَدَّرَ فِیهَاۤ أَقۡوَ ٰ⁠تَهَا فِیۤ أَرۡبَعَةِ أَیَّامࣲ سَوَاۤءࣰ لِّلسَّاۤىِٕلِینَ

    וָגַ'לַ פִיהָא רוֹא אמונה סֵיָה מִין פַוְקִהָא וֶבָּרַכַּ פִיהָא וַקַדַּרַ אקוה אמונה תאהא ארבעעה אַיָּם סַוָא לילסאאילין

    וְשָׂם בָּהּ הָרִים מְרוֹמִים מִמַּעַל לָהּ, וּבֵרַךְ אוֹתָהּ, וְחִשֵּׁב בָּהּ אֶת מְזוֹנוֹתֶיהָ בְּאַרְבָּעָה יָמִים, בְּאֹפֶן שָׁוֶה לַשּׁוֹאֲלִים.

  11. 11 ثُمَّ ٱسۡتَوَىٰۤ إِلَى ٱلسَّمَاۤءِ وَهِیَ دُخَانࣱ فَقَالَ لَهَا وَلِلۡأَرۡضِ ٱئۡتِیَا طَوۡعًا أَوۡ كَرۡهࣰا قَالَتَاۤ أَتَیۡنَا طَاۤىِٕعِینَ

    ת'ומה אִילַי אל-סמאא וֶהִיָה דוחאן פקאלה לַהָא וַלִילַארְדִ איתיה טאעאן אַוּ כרהאן קלאתא אתיינא טאעין

    אַחַר כֵּן פָּנָה אֶל הַשָּׁמַיִם וְהֵם הָיוּ עָשָׁן, וְאָמַר לָהֶם וְלָאָרֶץ: "בּוֹאוּ בְּצִוּוּי, בְּרָצוֹן אוֹ בְּכֹחַ". הֵשִׁיבוּ: "בָּאנוּ בְּהִכָּנְעוּת".

  12. 12 فَقَضَىٰهُنَّ سَبۡعَ سَمَـٰوَاتࣲ فِی یَوۡمَیۡنِ وَأَوۡحَىٰ فِی كُلِّ سَمَاۤءٍ أَمۡرَهَاۚ وَزَیَّنَّا ٱلسَّمَاۤءَ ٱلدُّنۡیَا بِمَصَـٰبِیحَ وَحِفۡظࣰاۚ ذَ ٰ⁠لِكَ تَقۡدِیرُ ٱلۡعَزِیزِ ٱلۡعَلِیمِ

    פקאדהונה סבע סמאוות פֵה יַוּמַיְנִ וַאְוְחַא פֵה כולי סמאאין אמרהא וזהייאנה אַס-סַמַאא דוניה בימאסאביחה וַחִפְזָן ד'ה אמונה לכה תַקְדִירוּ אל-עזיז אל-עלים

    וַיְכַל אֹתָם שִׁבְעָה שְׁמֵיִם בִּשְׁנֵי יָמִים, וַיְצַו בְּכָל שָׁמַיִם אֶת דְּבַר מִשְׁמַעְתָּהּ. וַנְעַטֵּר אֶת הַשָּׁמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים בִּמְאוֹרוֹת וּבְמִשְׁמָר. כָּכָה גְּזֵרַת הָעַזּוּז וְהַיּוֹדֵעַ.

  13. 13 فَإِنۡ أَعۡرَضُوا۟ فَقُلۡ أَنذَرۡتُكُمۡ صَـٰعِقَةࣰ مِّثۡلَ صَـٰعِقَةِ عَادࣲ وَثَمُودَ

    אעראדו פאכול אנז'רתוכום סאאיקה מת'ל סאיכאתה תַ'מוּדַא

    אולם אם ייסוגו, אמור: "הזהרתי אתכם מפני עונש מכריע, כמו זה של עָאד ות'מוד".

  14. 14 إِذۡ جَاۤءَتۡهُمُ ٱلرُّسُلُ مِنۢ بَیۡنِ أَیۡدِیهِمۡ وَمِنۡ خَلۡفِهِمۡ أَلَّا تَعۡبُدُوۤا۟ إِلَّا ٱللَّهَۖ قَالُوا۟ لَوۡ شَاۤءَ رَبُّنَا لَأَنزَلَ مَلَـٰۤىِٕكَةࣰ فَإِنَّا بِمَاۤ أُرۡسِلۡتُم بِهِۦ كَـٰفِرُونَ

    אִד' ג'אאתהום אל-רוסולו בין אַיְדִיהִים ח'ליפיהם אַלָּא תעבודו אִלָּא לָו שאא לאאנזאל אורסילתום בְּהִי כאפירון

    הִנֵּה, הַשְּׁלִיחִים בָּאוּ אֲלֵיהֶם מִלִּפְנֵיהֶם וּמֵאַחֲרֵיהֶם (בְּקוֹרְאִים): "עִבְדוּ רַק אֶת אַלְלָהּ". הֵם אָמְרוּ: "אִילּוּ רִצּוֹן אֲדוֹנֵנוּ הָיָה, הוּא הָיָה מוֹרִיד מַלְאָכִים (לִקְרֹא). לָכֵן אֲנַחְנוּ כּוֹפְרִים בַּשְּׁלִיחוּת שֶׁלָּכֶם (לְגַמְרֵי)".

  15. 15 فَأَمَّا عَادࣱ فَٱسۡتَكۡبَرُوا۟ فِی ٱلۡأَرۡضِ بِغَیۡرِ ٱلۡحَقِّ وَقَالُوا۟ مَنۡ أَشَدُّ مِنَّا قُوَّةًۖ أَوَلَمۡ یَرَوۡا۟ أَنَّ ٱللَّهَ ٱلَّذِی خَلَقَهُمۡ هُوَ أَشَدُّ مِنۡهُمۡ قُوَّةࣰۖ وَكَانُوا۟ بِـَٔایَـٰتِنَا یَجۡحَدُونَ

    פאמא עאד פאסתכברו פֵה אל-ארד בְּעָ'יְר אל-חאקי וַקָאלוּ אשדו מִנָּא קוּוַּתַן אוולם יארו אנא אללה אלד'י ח'אלאקהום הוּא אשדו מִינְהוּם וַכָּאנוּ בֶּאָיָתִינָא יעג'דון

    וְעַד עָמְדוּ בְּגַאֲוָה בָּאָרֶץ בְּלִי כָּל צֶדֶק, וְאָמְרוּ: "מִי אַדִּיר מִמֶּנּוּ בְּכֹחַ?" הֲלֹא רָאוּ כִּי הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּרָאָם, הוּא אַדִּיר מֵהֶם בְּכֹחַ? וְהֵמָּה הוֹסִיפוּ לִכְפֹּר בְּאוֹתוֹתֵינוּ.

  16. 16 فَأَرۡسَلۡنَا عَلَیۡهِمۡ رِیحࣰا صَرۡصَرࣰا فِیۤ أَیَّامࣲ نَّحِسَاتࣲ لِّنُذِیقَهُمۡ عَذَابَ ٱلۡخِزۡیِ فِی ٱلۡحَیَوٰةِ ٱلدُّنۡیَاۖ وَلَعَذَابُ ٱلۡـَٔاخِرَةِ أَخۡزَىٰۖ وَهُمۡ لَا یُنصَرُونَ

    פא'ארסלנא עלאיהים רייחאן סַרְסַרָאן אַיָּם נאהיסאת לנוזיכהום עַדָ'אב אל-ח'יזי פֵה אל-חיאת וֶלַעַזַ'בּוּ אל-אח'ירתי אח'זא ווהאם יונסארון

    וְשָׁלַחְנוּ עֲלֵיהֶם רוּחַ זַעַם בְּיָמִים רָעִים, לְמַעַן נַטְעִימֵם אֶת עֳנָשׁ הַבּוּשָׁה בַּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה; אַךְ עֳנָשׁ הָעוֹלָם הַבָּא בּוּשָׁה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, וְלֹא יִמָּצְאוּ לָהֶם מוֹשִׁיעַ.

  17. 17 وَأَمَّا ثَمُودُ فَهَدَیۡنَـٰهُمۡ فَٱسۡتَحَبُّوا۟ ٱلۡعَمَىٰ عَلَى ٱلۡهُدَىٰ فَأَخَذَتۡهُمۡ صَـٰعِقَةُ ٱلۡعَذَابِ ٱلۡهُونِ بِمَا كَانُوا۟ یَكۡسِبُونَ

    וַאַמָּא תַמוּדוּ פהאדאינאהום פאסתחאבּוּ אל-אמא עלאי פאאחאד'תום סאעקה אל-עאז'בי אל-חוני בימא כאנו יאכסיבון

    וְאֶת תָּמוּד, הִדַּרְכְנוּ אוֹתָם, אַךְ הֵם הֶעֱדִיפוּ אֶת הָעִוְרוֹן עַל פְּנֵי הַהַדְרָכָה, וְלָכֵן חָטְפָה אוֹתָם רַעַם הַעֳנִשׁ הַמַּכְלִים בִּגְלַל מַה שֶּּׁרָשְׁמוּ.

  18. 18 وَنَجَّیۡنَا ٱلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ وَكَانُوا۟ یَتَّقُونَ

    וַנַגַ'יְנָא אל-ד'ין אמנוא וַכָּאנוּ יאתאקונה

    וְהִצַּלְנוּ אֶת־אֵלֶּה שֶׁהֶאֱמִינוּ וְהָיוּ יְרֵאִים.

  19. 19 وَیَوۡمَ یُحۡشَرُ أَعۡدَاۤءُ ٱللَّهِ إِلَى ٱلنَّارِ فَهُمۡ یُوزَعُونَ

    וַיּוֹם יוּחְ'שָׁרוּ אעדאא אללה אִילַי אַן-נָאר יוּזָעוּן

    וּבַיּוֹם שֶׁיֵּאָסְפוּ אוֹיְבֵי אֱלֹהִים אֶל הָאֵשׁ, הֵם יוּבְאוּ בְּמַעֲרָכוֹת.

  20. 20 حَتَّىٰۤ إِذَا مَا جَاۤءُوهَا شَهِدَ عَلَیۡهِمۡ سَمۡعُهُمۡ وَأَبۡصَـٰرُهُمۡ وَجُلُودُهُم بِمَا كَانُوا۟ یَعۡمَلُونَ

    אִזָא ג'אאהוהא שהיד עלאיהים סמעהום ומבטיהם וג׳ולודוהום בימא כאנו יאעמאלון

    עַד כַּאֲשֶׁר יַגִּיעוּ אֵלֶיהָ, יָעִידוּ נֶגְדָּם שִׁמְעָם, רְאוֹתָם וְעוֹרָם עַל כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ.

  21. 21 وَقَالُوا۟ لِجُلُودِهِمۡ لِمَ شَهِدتُّمۡ عَلَیۡنَاۖ قَالُوۤا۟ أَنطَقَنَا ٱللَّهُ ٱلَّذِیۤ أَنطَقَ كُلَّ شَیۡءࣲۚ وَهُوَ خَلَقَكُمۡ أَوَّلَ مَرَّةࣲ وَإِلَیۡهِ تُرۡجَعُونَ

    וַקָאלוּ לֵג׳וּלוּדִיהִים למה שהידתום קאלו אנטקאנה אללה אנטקה כֻּלָּה וָהוּוָה ח'אלאקכום אוול מרה וַאִילַיְהִי תור'און

    וְיֹאמְרוּ לְעוֹרָם: "מַדּוּעַ הֵעִידֹתֶם בָּנוּ?" יֹאמְרוּ: "הֵשִׁיר אֹתָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר הֵשִׁיר אֶת כָּל דָּבָר, וְהוּא בְּרָא אֶתְכֶם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְאֵלָיו תּוּשָׁבוּן."

  22. 22 وَمَا كُنتُمۡ تَسۡتَتِرُونَ أَن یَشۡهَدَ عَلَیۡكُمۡ سَمۡعُكُمۡ وَلَاۤ أَبۡصَـٰرُكُمۡ وَلَا جُلُودُكُمۡ وَلَـٰكِن ظَنَنتُمۡ أَنَّ ٱللَّهَ لَا یَعۡلَمُ كَثِیرࣰا مِّمَّا تَعۡمَلُونَ

    וַמַא תסטתירונו אן ישהד עליכום סאמוקום וֶלַא אבסארוכום ג'ולודוקום וולאכין זַאנֶנְטוּם אנא אללה יַעְלַמוּ מִימָּא תעמלון

    וְלֹא הִתְחַמַּצְתֶּם פֶּן יָעִידוּ בָּכֶם שִׁמְעֲכֶם וְרָאִיתְכֶם וְעוֹרוֹתֵיכֶם, אַךְ חֲשַׁבְתֶּם כִּי אֱלֹהִים לֹא יֵדַע רַבּוֹת מֵהַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן.

  23. 23 وَذَ ٰ⁠لِكُمۡ ظَنُّكُمُ ٱلَّذِی ظَنَنتُم بِرَبِّكُمۡ أَرۡدَىٰكُمۡ فَأَصۡبَحۡتُم مِّنَ ٱلۡخَـٰسِرِینَ

    וָזָ' אמונה לכום זאנוכום אלד'י ביראביכום ארדיאקום פאסבאח'תום מין אל-ח'אסירין

    וְזֹאת הָיְתָה דַּעְתְּכֶם אֲשֶׁר חֲשַׁבְתֶּם עַל רִבּוֹנְכֶם, הִיא אִבְּדָה אֶתְכֶם, וַתִּהְיוּ לַאֲבוּדִים.

  24. 24 فَإِن یَصۡبِرُوا۟ فَٱلنَّارُ مَثۡوࣰى لَّهُمۡۖ وَإِن یَسۡتَعۡتِبُوا۟ فَمَا هُم مِّنَ ٱلۡمُعۡتَبِینَ

    פה-אין יאסבירו פלנארו מת'אווה וַאִן יאסתעטיבו פָמָא מין אל-מועתבינה

    אִם יִסְבְּלוּ, אֵשׁ גֵּיהִנֹּם תִּהְיֶה מְקוֹם מְנוּחָתָם; וְאִם יְבַקְשׁוּ רָצוֹן, לֹא יִמָּצְאוּ בִּרְצוֹן.

  25. 25 ۞ وَقَیَّضۡنَا لَهُمۡ قُرَنَاۤءَ فَزَیَّنُوا۟ لَهُم مَّا بَیۡنَ أَیۡدِیهِمۡ وَمَا خَلۡفَهُمۡ وَحَقَّ عَلَیۡهِمُ ٱلۡقَوۡلُ فِیۤ أُمَمࣲ قَدۡ خَلَتۡ مِن قَبۡلِهِم مِّنَ ٱلۡجِنِّ وَٱلۡإِنسِۖ إِنَّهُمۡ كَانُوا۟ خَـٰسِرِینَ

    וַקַיַּדְנָא להום קוראן פזאיינו מַא ביינא אַיְדִיהִים וַמַא ח'לפהום וַחַקּ עלאיהימו אל קאולו אומם קד ח'אלת מִין מין אל-ג'ין אִנַּהוּם כאנו ח'אסירין

    וְיָעַדְנוּ לָהֶם חֲבֵרִים (בְּעַל מִידָּה דּוֹמָה), שֶׁהִפְתּוּ לָהֶם אֶת מַה שֶּׁלִּפְנֵיהֶם וְאֶת מַה שֶּׁאַחֲרֵיהֶם; וְהַגְּזַר דִּין בֵּין הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים שֶׁל שֵׁדִים וּבְנֵי אָדָם, שֶׁכְּבָר חָלְפוּ, הוּחְלַט כְּנֶגְדָּם; כִּי הֵם אֲבוּדִים לְגַמְרֵי.

  26. 26 وَقَالَ ٱلَّذِینَ كَفَرُوا۟ لَا تَسۡمَعُوا۟ لِهَـٰذَا ٱلۡقُرۡءَانِ وَٱلۡغَوۡا۟ فِیهِ لَعَلَّكُمۡ تَغۡلِبُونَ

    וַכָּאלַ אל-ד'ין כאפארו תסמעו להאד'א וואל-ע'אווה פייה לעלכום תע'ליבון

    וְהָאוֹמְרִים כָּפְרוּ: "אַל תִּשְׁמְעוּ לַקֻרְאָן הַזֶּה, וַהֲמִימוּ בְּתוֹכוֹ, לְמַעַן תִּגְבְּרוּ!"

  27. 27 فَلَنُذِیقَنَّ ٱلَّذِینَ كَفَرُوا۟ عَذَابࣰا شَدِیدࣰا وَلَنَجۡزِیَنَّهُمۡ أَسۡوَأَ ٱلَّذِی كَانُوا۟ یَعۡمَلُونَ

    פלאנוד'יקאנא אל-ד'ין כאפארו עזאבאן שדידאן וַלַןְגִ'יֵנַּהֻם אסוה אלד'י כאנו יאעמאלון

    וְנַקְהֶה אֶת־הַכּוֹפְרִים עֹנֶשׁ חָזָק וּנְשַׁלֵּם לָהֶם כְּרָעַת מַעֲשֵׂיהֶם.

  28. 28 ذَ ٰ⁠لِكَ جَزَاۤءُ أَعۡدَاۤءِ ٱللَّهِ ٱلنَّارُۖ لَهُمۡ فِیهَا دَارُ ٱلۡخُلۡدِ جَزَاۤءَۢ بِمَا كَانُوا۟ بِـَٔایَـٰتِنَا یَجۡحَدُونَ

    ד'ה אמונה לכה ג'זאו אַעְדָאא אללה אל-נאר להום פִיהָא דאר אל-ח'ולדי ג'זאא בימא כאנו בֶּאָיָתִינָא יעג'דון

    זֶה גְּמוּל אֹיְבֵי אֱלֹהִים – הָאֵשׁ: לָהֶם שָׁם בֵּית עוֹלָם, גְּמוּל עַל אֲשֶׁר הָיוּ אֶת אֹתוֹתֵינוּ מְכַחֲשִׁים.

  29. 29 وَقَالَ ٱلَّذِینَ كَفَرُوا۟ رَبَّنَاۤ أَرِنَا ٱلَّذَیۡنِ أَضَلَّانَا مِنَ ٱلۡجِنِّ وَٱلۡإِنسِ نَجۡعَلۡهُمَا تَحۡتَ أَقۡدَامِنَا لِیَكُونَا مِنَ ٱلۡأَسۡفَلِینَ

    וַכָּאלַ אל-ד'ין כאפארו רבּנא ארנה אל-ד'ין אדאלאנא מִינָה אל-ג'ין וואל-אינס נג'אלהומא תחת אקדמינא לֵי-קוּ-נָא מִינָה אל-אספאלין

    וְיֹאמְרוּ הַכּוֹפְרִים: "רִבּוֹנֵנוּ, הַרְאֵה לָנוּ אֶת אֵלֶּה מִן הַשֵּׁדִים וּבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר הִתְעוּ אוֹתָנוּ, נָשִׂים אוֹתָם תַּחַת רַגְלֵינוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מִן הַשְּׁפָלִים בְּיוֹתֵר."

  30. 30 إِنَّ ٱلَّذِینَ قَالُوا۟ رَبُّنَا ٱللَّهُ ثُمَّ ٱسۡتَقَـٰمُوا۟ تَتَنَزَّلُ عَلَیۡهِمُ ٱلۡمَلَـٰۤىِٕكَةُ أَلَّا تَخَافُوا۟ وَلَا تَحۡزَنُوا۟ وَأَبۡشِرُوا۟ بِٱلۡجَنَّةِ ٱلَّتِی كُنتُمۡ تُوعَدُونَ

    אִנָּא אל-ד'ין אללה ת'ומה אִסְתַקַאמוּ תתנזאלו עלאיהימו אל-מלאאיכה אַלָּא תח'אפו תחזנו ושמחו ביל ג'נאתי אל-לאתי תועדונון

    אלה אשר אמרו: "ריבוננו הוא אלוהים", ואז עמדו איתן, המלאכים יורדים אליהם (מעת לעת): "אל תיראו!" (הם אומרים), "ואל תעצבו! אלא קבלו את הבשורה הטובה על גן העדן שהובטח לכם".

  31. 31 نَحۡنُ أَوۡلِیَاۤؤُكُمۡ فِی ٱلۡحَیَوٰةِ ٱلدُّنۡیَا وَفِی ٱلۡـَٔاخِرَةِۖ وَلَكُمۡ فِیهَا مَا تَشۡتَهِیۤ أَنفُسُكُمۡ وَلَكُمۡ فِیهَا مَا تَدَّعُونَ

    נחנֻ אוליאאוקום פֵה אל-חיאת דוניה וָפִי וַלָכוּם פִיהָא תשתהי אנפוסוקום וַלָכוּם פִיהָא תדעון

    אֲנַחְנוּ פּוֹתְרֵיכֶם בַּחַיִּים הָעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְלָכֶם בּוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר תִּתְאַוּוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם, וְלָכֶם בּוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁוּ.

  32. 32 نُزُلࣰا مِّنۡ غَفُورࣲ رَّحِیمࣲ

    נוזולאן

    מַתָּן הָסְכָּנָה מֵאֵל מַסְלִיחַ וְרַחֲמָן

  33. 33 وَمَنۡ أَحۡسَنُ قَوۡلࣰا مِّمَّن دَعَاۤ إِلَى ٱللَّهِ وَعَمِلَ صَـٰلِحࣰا وَقَالَ إِنَّنِی مِنَ ٱلۡمُسۡلِمِینَ

    אחסנו קַוְלָן מימן דַעָא אִילַי אללה וַעֲמִילַ צאלח וַכָּאלַ אינאני מִינָה אל-מוסלימין

    ומי יפה בדיבור ממי שקורא (את האנשים) אל אללה, ועושה מעשים טובים, ואומר: "אכן אני מן המוסלמים".

  34. 34 وَلَا تَسۡتَوِی ٱلۡحَسَنَةُ وَلَا ٱلسَّیِّئَةُۚ ٱدۡفَعۡ بِٱلَّتِی هِیَ أَحۡسَنُ فَإِذَا ٱلَّذِی بَیۡنَكَ وَبَیۡنَهُۥ عَدَ ٰ⁠وَةࣱ كَأَنَّهُۥ وَلِیٌّ حَمِیمࣱ

    תסטוי אל-חסנה אל-סייעה אידפה בִּלַּתִי הייה אחסנו פֵידְהָא אלד'י ביינק וביינאהו עדא אמונה ווה כאענהו וַלִיּוּן חמים

    וְלֹא יִשְׁווּ הַטּוֹב וְהָרָע. הַדָּף בְּמַה שֶּׁטּוֹב יוֹתֵר, וְהִנֵּה זֶה שֶׁבֵּינְךָ וּבֵינוֹ אֵיבָה יִהְיֶה כְּאוֹהֵב נֶאֱמָן.

  35. 35 وَمَا یُلَقَّىٰهَاۤ إِلَّا ٱلَّذِینَ صَبَرُوا۟ وَمَا یُلَقَّىٰهَاۤ إِلَّا ذُو حَظٍّ عَظِیمࣲ

    וַמַא יוּלַקַּאהָא אִלָּא אל-ד'ין צברו וַמַא יוּלַקַּאהָא אִלָּא זוּ חַ׳צ׳ עַטִ'ים

    וְלֹא תִּנָּתֵן אֶלָּא לְאֵלֶּה שֶׁהִתְאַפְּקוּ, וְלֹא תִּנָּתֵן אֶלָּא לִבְעַל הַחֵלֶק הַגָּדוֹל.

  36. 36 وَإِمَّا یَنزَغَنَّكَ مِنَ ٱلشَّیۡطَـٰنِ نَزۡغࣱ فَٱسۡتَعِذۡ بِٱللَّهِۖ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلسَّمِیعُ ٱلۡعَلِیمُ

    וַאִמָּא יאנזע'נאכה מִינָה אַש-שַיְטָאן נזג פאסתעיז' אִנַּהוּ הוּא אל-סמיע אל-עלים

    וְאִם יַסִּיתְךָ אֵלֶיךָ הַשָׂטָן בִּסִית, חֲסוֹת בֵּאלֹהִים, כִּי הוּא הַשּׁוֹמֵעַ הַכֹּל, הַיּוֹדֵעַ הַכֹּל.

  37. 37 وَمِنۡ ءَایَـٰتِهِ ٱلَّیۡلُ وَٱلنَّهَارُ وَٱلشَّمۡسُ وَٱلۡقَمَرُۚ لَا تَسۡجُدُوا۟ لِلشَّمۡسِ وَلَا لِلۡقَمَرِ وَٱسۡجُدُوا۟ لِلَّهِ ٱلَّذِی خَلَقَهُنَّ إِن كُنتُمۡ إِیَّاهُ تَعۡبُدُونَ

    אלליל וואלנהארו וַשְׁשַׁמְסוּ טאסג'ודו ליל שמס ליל-קאמר וַסְג׳וּדוּ לילאהי אלד'י ח'אלאקאהונא אין אִיַּהוּ תעבודון

    ומאותותיו הלילה והיום, והשמש והירח. אל תשתחוו לשמש ולא לירח, והשתחוו לאללה אשר ברא אותם, אם אותו אתם עובדים.

  38. 38 فَإِنِ ٱسۡتَكۡبَرُوا۟ فَٱلَّذِینَ عِندَ رَبِّكَ یُسَبِّحُونَ لَهُۥ بِٱلَّیۡلِ وَٱلنَّهَارِ وَهُمۡ لَا یَسۡـَٔمُونَ ۩

    פה-אין אסתכברו פלאז'ינה ענדה רביק יוּסַבִּיחוּן בילאיל וַאלְנַהַאר ווהאם יאסמון

    אולם אם הם מתגאים, הרי אלה אשר אצל ריבונך מהללים אותו לילה ויום, והם אינם מתעייפים.

  39. 39 وَمِنۡ ءَایَـٰتِهِۦۤ أَنَّكَ تَرَى ٱلۡأَرۡضَ خَـٰشِعَةࣰ فَإِذَاۤ أَنزَلۡنَا عَلَیۡهَا ٱلۡمَاۤءَ ٱهۡتَزَّتۡ وَرَبَتۡۚ إِنَّ ٱلَّذِیۤ أَحۡیَاهَا لَمُحۡیِ ٱلۡمَوۡتَىٰۤۚ إِنَّهُۥ عَلَىٰ كُلِّ شَیۡءࣲ قَدِیرٌ

    אנאכּ תרא אל-ארד עליה אל-מאא אִהְתַזַּת וַרַבַּת אִנָּא אַחְיָאהָא למוחי אִנַּהוּ עלא כולי שיי קדיר

    ומאותותיו כי תראה את הארץ שוממה, אך כאשר אנו מורידים עליה גשם, היא מתעוררת לחיים ומצמיחה. אכן, זה אשר מחיה אותה הוא המחיה את המתים, כי הוא הכול-יכול.

  40. 40 إِنَّ ٱلَّذِینَ یُلۡحِدُونَ فِیۤ ءَایَـٰتِنَا لَا یَخۡفَوۡنَ عَلَیۡنَاۤۗ أَفَمَن یُلۡقَىٰ فِی ٱلنَّارِ خَیۡرٌ أَم مَّن یَأۡتِیۤ ءَامِنࣰا یَوۡمَ ٱلۡقِیَـٰمَةِۚ ٱعۡمَلُوا۟ مَا شِئۡتُمۡ إِنَّهُۥ بِمَا تَعۡمَلُونَ بَصِیرٌ

    אִנָּא אל-ד'ין יוּלְחִידוּן איאתנא יחפאונה אפאמן יוּלְקָא פֵה אַן-נָאר ח'יירון מֵן אמן יום אעמלו שֶׁתוּם אִנַּהוּ בימא תעמלון בסירון

    אלה המעוותים את אותותינו לא נסתרים מעינינו. האם המושלך אל האש טוב יותר, או הבא בביטחון ביום הדין? עשו כרצונכם, כי הוא רואה בבירור את כל מעשיכם.

  41. 41 إِنَّ ٱلَّذِینَ كَفَرُوا۟ بِٱلذِّكۡرِ لَمَّا جَاۤءَهُمۡۖ وَإِنَّهُۥ لَكِتَـٰبٌ عَزِیزࣱ

    אִנָּא אל-ד'ין כאפארו בילזיקרי לאמא וַאִנַּהוּ לכיתאבון עזיז

    אלה אשר כפרו באל-זיכר כאשר הגיע אליהם, ואכן הוא ספר אדיר.

  42. 42 لَّا یَأۡتِیهِ ٱلۡبَـٰطِلُ مِنۢ بَیۡنِ یَدَیۡهِ وَلَا مِنۡ خَلۡفِهِۦۖ تَنزِیلࣱ مِّنۡ حَكِیمٍ حَمِیدࣲ

    לא יאתיהי אל-באטיל בין ידיהי תנזיל חכים

    לֹא תָבוֹא אֵלָיו שֶׁקֶר מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו, הוּא הוֹרָדָה מֵאֵת חָכָם וּמְהֻלָּל.

  43. 43 مَّا یُقَالُ لَكَ إِلَّا مَا قَدۡ قِیلَ لِلرُّسُلِ مِن قَبۡلِكَۚ إِنَّ رَبَّكَ لَذُو مَغۡفِرَةࣲ وَذُو عِقَابٍ أَلِیمࣲ

    מַא יוּקָאלוּ לכא אִלָּא קד קילה לִלְרוּסוּלִי מִין אִנָּא רבאכ לז'ו מע'פירה וזו עִקָאב

    לֹא יֵאָמֵר לְךָ אֶלָּא מַה שֶּׁכְּבָר נֶאֱמַר לַשְּׁלִיחִים לְפָנֶיךָ. אֲבָל אֲדוֹנֶיךָ הוּא בַּעַל סְלִיחָה וּבַעַל עֹנֶשׁ מַכְאִיב.

  44. 44 وَلَوۡ جَعَلۡنَـٰهُ قُرۡءَانًا أَعۡجَمِیࣰّا لَّقَالُوا۟ لَوۡلَا فُصِّلَتۡ ءَایَـٰتُهُۥۤۖ ءَا۬عۡجَمِیࣱّ وَعَرَبِیࣱّۗ قُلۡ هُوَ لِلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ هُدࣰى وَشِفَاۤءࣱۚ وَٱلَّذِینَ لَا یُؤۡمِنُونَ فِیۤ ءَاذَانِهِمۡ وَقۡرࣱ وَهُوَ عَلَیۡهِمۡ عَمًىۚ أُو۟لَـٰۤىِٕكَ یُنَادَوۡنَ مِن مَّكَانِۭ بَعِیدࣲ

    וֶלָאוּ ג'עלנאח קוראן אעג'מי לקאלו לאולה פוסילאת אאעאמי וערבי קול הוּא לילאד'ינה אמנוא הודן ואשְפָא וואל-לאז'ינה יוּמִינוּן אזאניהים ווקר וָהוּוָה עלאיהים עאמי אולאיקה יוּנָדָאוּנָ מִין מקאן

    וְאִילּוּ הָיִינוּ מְעַתִּיקִים אוֹתוֹ לְקֻרְאָן בִּשְׂפָה אַחֶרֶת, הֵם הָיוּ אוֹמְרִים: "לָמָּה לֹא פֵּרְשׁוּ אֶת אָתוֹתָיו? אֵיךְ קֻרְאָן בִּשְׂפָה זָרָה וְנָבִיא עִבְרִי?" אֱמֹר: "הוּא מַדְרִיךְ וּמַרְפֵּא לַמַּאֲמִינִים, וְלַאֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ – בְּאָזְנֵיהֶם כְּבֵדוּת, וְהוּא עִוְרוֹן בְּעֵינֵיהֶם, וְהֵם כְּמִתְקָרְאִים מִמָּקוֹם רָחוֹק".

  45. 45 وَلَقَدۡ ءَاتَیۡنَا مُوسَى ٱلۡكِتَـٰبَ فَٱخۡتُلِفَ فِیهِۚ وَلَوۡلَا كَلِمَةࣱ سَبَقَتۡ مِن رَّبِّكَ لَقُضِیَ بَیۡنَهُمۡۚ وَإِنَّهُمۡ لَفِی شَكࣲّ مِّنۡهُ مُرِیبࣲ

    וַלַקְד אטינה מוּסָא אל כיתאב פח'תוליפה כלימה סאבאכאת מִין רביק לאקת'יה וַאִנַּהוּם לפי שאכ מוריבין

    וְכָךְ נָתַנּוּ לְמֹשֶׁה אֶת הַסֵּפֶר בְּיָמִים קֶדֶם, וְנִחְלוּקוּת הָיְתָה בּוֹ. וְלוּלֵי דָּבָר שֶׁקָּדַם מֵאֵת רִבּוֹנְךָ, הָיָה נִפְסָק בֵּינֵיהֶם. וְהִנֵּה הֵם בְּסָפֵק מְעַרְבֵּב בּוֹ.

  46. 46 مَّنۡ عَمِلَ صَـٰلِحࣰا فَلِنَفۡسِهِۦۖ وَمَنۡ أَسَاۤءَ فَعَلَیۡهَاۗ وَمَا رَبُّكَ بِظَلَّـٰمࣲ لِّلۡعَبِیدِ

    עמילה צאלח פלנפסיהי אסאא וַמַא רבבוכה בזאלאם לִלְעַבִּיד

    כל העושה טובה, לנפשו הוא עושה, וכל העושה רעה, לנפשו הוא עושה, ואין ריבונך מענה לעבדיו.

  47. 47 ۞ إِلَیۡهِ یُرَدُّ عِلۡمُ ٱلسَّاعَةِۚ وَمَا تَخۡرُجُ مِن ثَمَرَ ٰ⁠تࣲ مِّنۡ أَكۡمَامِهَا وَمَا تَحۡمِلُ مِنۡ أُنثَىٰ وَلَا تَضَعُ إِلَّا بِعِلۡمِهِۦۚ وَیَوۡمَ یُنَادِیهِمۡ أَیۡنَ شُرَكَاۤءِی قَالُوۤا۟ ءَاذَنَّـٰكَ مَا مِنَّا مِن شَهِیدࣲ

    איליהי יוּרַדּוּ עִלְמוּ וַמַא תח'רוּג' מִין תַמַרַ אמונה תא אכמאמיהא וַמַא תחמילו אונתא תַאעֻ' אִלָּא בִּעִלְמִהִ֥י וַיּוֹם יוּנָאדִיהִים אַיְנַא שוראכאי קאלו אזאנה מִנָּא מִין

    אֵלָיו מוּשָׁב דַּעַת הָעֵת; וְלֹא יֵצֵא פְּרִי מִנִּשְׁרוֹ, וְלֹא תַּהַר אִשָּׁה וְלֹא תֵּלֵד, אֶלָּא בְּדַעְתּוֹ; וּבַיּוֹם אֲשֶׁר יִקְרָא אֲלֵיהֶם: "אַיֵּה שֻׁתָּפַי?" יֹאמְרוּ: "הוֹדַעְנוּךָ, אֵין בָּנוּ עֵד."

  48. 48 وَضَلَّ عَنۡهُم مَّا كَانُوا۟ یَدۡعُونَ مِن قَبۡلُۖ وَظَنُّوا۟ مَا لَهُم مِّن مَّحِیصࣲ

    וואדאללה מַא כאנו יַדְעוּן מִין מִין מאחיס

    וְיִנָּטְשׁוּ מֵהֶם אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ קֹרְאִים לָהֶם מִלְּפָנִים, וְיָבִינוּ כִּי אֵין לָהֶם מָנוֹס.

  49. 49 لَّا یَسۡـَٔمُ ٱلۡإِنسَـٰنُ مِن دُعَاۤءِ ٱلۡخَیۡرِ وَإِن مَّسَّهُ ٱلشَّرُّ فَیَـُٔوسࣱ قَنُوطࣱ

    לא יאסמו אל-אינסאן מִין דועא אל-ח'ירי וַאִן מסאהו אַש-שַׁרּ פיאאוס קָנוּט

    הָאָדָם לֹא יִיעַף מִבַּקָּשַׁת טוֹב, וְאִם רָעָה תִגַּע בּוֹ – יְאוּשִׁי וְנוֹאָשׁ הוּא.

  50. 50 وَلَىِٕنۡ أَذَقۡنَـٰهُ رَحۡمَةࣰ مِّنَّا مِنۢ بَعۡدِ ضَرَّاۤءَ مَسَّتۡهُ لَیَقُولَنَّ هَـٰذَا لِی وَمَاۤ أَظُنُّ ٱلسَّاعَةَ قَاۤىِٕمَةࣰ وَلَىِٕن رُّجِعۡتُ إِلَىٰ رَبِّیۤ إِنَّ لِی عِندَهُۥ لَلۡحُسۡنَىٰۚ فَلَنُنَبِّئَنَّ ٱلَّذِینَ كَفَرُوا۟ بِمَا عَمِلُوا۟ وَلَنُذِیقَنَّهُم مِّنۡ عَذَابٍ غَلِیظࣲ

    אז'אקנאה רַחְמַה מִינָּא בעדי ד'אראא מסתוהו לַייקֻלַּאנַּ האזא לֵי אָדֻ'ןּוּ א-סאעה קאאימה וַלָאִין רוּגִ'יפְּתוּ אִלָא רַבִּי אִנָּא לֵי עִנְדַהוּ לילחוסנא פָלוּנוּבִּיאֶנָּא אל-ד'ין כאפארו בימא וַלָנוּדִ'יכָנָּהוּם עזאבין ע'ליז

    וְאִם נַרְוִיחֵהוּ בְּרַחֲמִים מֵאִתָּנוּ אַחֲרֵי צָרָה שֶׁנָּגְעָה בּוֹ, אָמְנָם יֹאמַר: "זֶה לִי הוּא, וְלֹא אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי הָעֵת (הַדִּין) תָּקוּם; וְאִם אָשׁוּב אֶל רִבּוֹנִי, הַצָּלָה טוֹבָה תִּהְיֶה לִי אֶצְלוֹ". אָכֵן נַגִּיד לָאֵלֶּה שֶׁכָּפְרוּ אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְנַרְוִיחֵם בְּעֹנֶשׁ קָשֶׁה.

  51. 51 وَإِذَاۤ أَنۡعَمۡنَا عَلَى ٱلۡإِنسَـٰنِ أَعۡرَضَ وَنَـَٔا بِجَانِبِهِۦ وَإِذَا مَسَّهُ ٱلشَّرُّ فَذُو دُعَاۤءٍ عَرِیضࣲ

    אנעמנא עלאי אל-אינסאן אעראבא וֶנָאיָה בֶּ׳אנִבִּהִי וַאִדָ'א מסאהו אַש-שַׁרּ פָזוּ דועא עריד'

    וּכְשֶׁאָנוּ מֵיטִיבִים לָאָדָם, הוּא פּוֹנֶה עֹרֶף וְסָר לְצִדּוֹ; וּכְשֶׁהָרָעָה פּוֹגַעַת בּוֹ, הוּא בָּא בִּתְפִלָּה מְמֻשֶּׁכֶת.

  52. 52 قُلۡ أَرَءَیۡتُمۡ إِن كَانَ مِنۡ عِندِ ٱللَّهِ ثُمَّ كَفَرۡتُم بِهِۦ مَنۡ أَضَلُّ مِمَّنۡ هُوَ فِی شِقَاقِۭ بَعِیدࣲ

    קול אראתם אין כאנא ענדה אללה ת'ומה בְּהִי אדאלו הוּא פֵה שקאק

    אֱמֹר: "הַרְאוּנִי, אִם זֹאת מֵאֵת אֱלֹהִים וְכִפַּרְתֶּם בָּהּ, מִי יָתוּר מִזֶּה הַתּוֹעֶה בְּמַחֲלוֹקֶת רְחוֹקָה?"

  53. 53 سَنُرِیهِمۡ ءَایَـٰتِنَا فِی ٱلۡـَٔافَاقِ وَفِیۤ أَنفُسِهِمۡ حَتَّىٰ یَتَبَیَّنَ لَهُمۡ أَنَّهُ ٱلۡحَقُّۗ أَوَلَمۡ یَكۡفِ بِرَبِّكَ أَنَّهُۥ عَلَىٰ كُلِّ شَیۡءࣲ شَهِیدٌ

    סנוריהם איאתנא פֵה אל-אפאק אנפוסיהים חתא יאתבאינה להום אנאהו אוולם יאקף ביראביק עלא כולי שיי שהיד

    בקרוב נראה להם את אותותינו באופקים (הרחוקים) ובנפשותיהם, עד שיתברר להם כי זה הצדק. והלוא די כי ריבונך עד על כל דבר?

  54. 54 أَلَاۤ إِنَّهُمۡ فِی مِرۡیَةࣲ مِّن لِّقَاۤءِ رَبِّهِمۡۗ أَلَاۤ إِنَّهُۥ بِكُلِّ شَیۡءࣲ مُّحِیطُۢ

    אַלָא אִנַּהוּם פֵה מִרְיָם מִין לִקַאאִי אַלָא אִנַּהוּ ביקולי שיי מוחית

    הֲלֹא הֵם בְּסָפֵק בְּהִפָּגֵשׁ אֶת רִבּוֹנָם? הֲלֹא הוּא אֲשֶׁר מַקִּיף אֶת כָּל דָּבָר!

This surah in other languages