Goddestination

Az-Zukhruf

אל-זוכ'רוף

הקישוטים

89 ayahsMeccanעברית

Subscribe Watch on YouTube
Now playing Watch on YouTube

بِسۡمِ ٱللَّهِ ٱلرَّحۡمَـٰنِ ٱلرَّحِیمِ

ביסמי אללה אל-רחמן אל-רחים

  1. 1 حمۤ

    חם

    ח"ם

  2. 2 وَٱلۡكِتَـٰبِ ٱلۡمُبِینِ

    וואל כיתאבי אל-מוביני

    וְסֵפֶר הַמַּבְאֵר.

  3. 3 إِنَّا جَعَلۡنَـٰهُ قُرۡءَ ٰ⁠ نًا عَرَبِیࣰّا لَّعَلَّكُمۡ تَعۡقِلُونَ

    ג'עלנאח קוראן אמונה נַא ערבית לעלכום תעקילונה

    אָכֵן, שַׂמְנוּהוּ קֻרְאָן בַּעֲרָבִית, לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ.

  4. 4 وَإِنَّهُۥ فِیۤ أُمِّ ٱلۡكِتَـٰبِ لَدَیۡنَا لَعَلِیٌّ حَكِیمٌ

    וַאִנַּהוּ אומי אל כיתאב לעלי חַכִּימוּן

    וְהִנֵּה הוּא בְּאֵם הַסֵּפֶר אֵצֶלֵנוּ, נִשְׂגָּב וְחָכָם מְאֹד.

  5. 5 أَفَنَضۡرِبُ عَنكُمُ ٱلذِّكۡرَ صَفۡحًا أَن كُنتُمۡ قَوۡمࣰا مُّسۡرِفِینَ

    אַ פַ נַדְרִבּוּ אנכומו אל-ד'ִכּר סַפְחָן אן קַוְמֵן מוסריפין

    הַאִם נָסִיר מִכֶּם אֶת הַזִּכָּרוֹן וְנִתְעַלֵּם, בַּעֲבוּר הֱיוֹתְכֶם עַם מַשְׁחִיתִים?

  6. 6 وَكَمۡ أَرۡسَلۡنَا مِن نَّبِیࣲّ فِی ٱلۡأَوَّلِینَ

    מִין נביא פֵה אל-אוולין

    וְכַמָּה נְבִיאִים שָׁלַחְנוּ בַּקַּדְמוֹנִים.

  7. 7 وَمَا یَأۡتِیهِم مِّن نَّبِیٍّ إِلَّا كَانُوا۟ بِهِۦ یَسۡتَهۡزِءُونَ

    וַמַא יַאטִיהִים מִין נביא אִלָּא כאנו בְּהִי יאסטהזיאון

    וְלֹא־בָא אֲלֵיהֶם נָבִיא אֶחָד אֲשֶׁר לֹא־הֱתֵלוּ בוֹ.

  8. 8 فَأَهۡلَكۡنَاۤ أَشَدَّ مِنۡهُم بَطۡشࣰا وَمَضَىٰ مَثَلُ ٱلۡأَوَّلِینَ

    פה'ליקנא אשד באטש ומאצא מָסָל אל-אוולין

    וְהַאֲבַדְנוּ חֲזָקִים מֵהֶם בְּכֹחַ, וְעָבַר מָשָׁל הָרִאשׁוֹנִים.

  9. 9 وَلَىِٕن سَأَلۡتَهُم مَّنۡ خَلَقَ ٱلسَّمَـٰوَ ٰ⁠تِ وَٱلۡأَرۡضَ لَیَقُولُنَّ خَلَقَهُنَّ ٱلۡعَزِیزُ ٱلۡعَلِیمُ

    וַלָאִין סאלתהום ח'לאק אל-סמאווא אמונה טֶה וואל ארד לַייקֻלֻּנָּה ח'אלאקאהונא אל-עזיז אל-עלים

    וְאִם תִּשְׁאַלֵם מִי בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, הֵם בְּוַדַּאי יֹאמְרוּ: "בָּרָא אוֹתָם הֶעָצוּם, הַיּוֹדֵעַ כֹּל".

  10. 10 ٱلَّذِی جَعَلَ لَكُمُ ٱلۡأَرۡضَ مَهۡدࣰا وَجَعَلَ لَكُمۡ فِیهَا سُبُلࣰا لَّعَلَّكُمۡ تَهۡتَدُونَ

    אלד'י ג'עלה לכֻמֻ אל-ארד מהידאן וָגַ'לַ לכום פִיהָא סובולן לעלכום תהתדון

    הַמָּצִיא לָכֶם אֶת הָאָרֶץ כְּמִרְפֶּסֶת, וְסָלַל לָכֶם בָּהּ דְּרָכִים, לְמַעַן תַּצְלִיחוּ לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ.

  11. 11 وَٱلَّذِی نَزَّلَ مِنَ ٱلسَّمَاۤءِ مَاۤءَۢ بِقَدَرࣲ فَأَنشَرۡنَا بِهِۦ بَلۡدَةࣰ مَّیۡتࣰاۚ كَذَ ٰ⁠لِكَ تُخۡرَجُونَ

    וואלאד'י נזאלה מִינָה אל-סמאא מא בקאדר פא אנשרנא בְּהִי בלדה מַיְת כזא אמונה לכה תוח׳ג׳ון

    וְהַמּוֹרִיד מִן הַשָּׁמַיִם מַיִם בְּמִדָּה, וַנְּחַיֶּה בָּהֶם אֶרֶץ מֵתָה; כֵּן תּוּקְמוּ (מִן הַקְּבָרִים).

  12. 12 وَٱلَّذِی خَلَقَ ٱلۡأَزۡوَ ٰ⁠جَ كُلَّهَا وَجَعَلَ لَكُم مِّنَ ٱلۡفُلۡكِ وَٱلۡأَنۡعَـٰمِ مَا تَرۡكَبُونَ

    וואלאד'י ח'לאק אל-אזווא אמונה ג׳ה כולה וָגַ'לַ מין אל-פולכ וואל אנעאמי תרכאבון

    וְהוּא אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַזּוּגוֹת כֻּלָּם, וְהֵכִין לָכֶם אֶת הַסְּפִינוֹת וְהַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹכְבִים עֲלֵיהֶם.

  13. 13 لِتَسۡتَوُۥا۟ عَلَىٰ ظُهُورِهِۦ ثُمَّ تَذۡكُرُوا۟ نِعۡمَةَ رَبِّكُمۡ إِذَا ٱسۡتَوَیۡتُمۡ عَلَیۡهِ وَتَقُولُوا۟ سُبۡحَـٰنَ ٱلَّذِی سَخَّرَ لَنَا هَـٰذَا وَمَا كُنَّا لَهُۥ مُقۡرِنِینَ

    לטסתוווא עלא זוהורהי ת'ומה תזכורו נִעְמָה רביכום אִזָא איסתוואיתום עלאיהי וַתַקוּלוּ סובחאן אלד'י סַחַ'רַ לאנא האזא וַמַא קונה מוקרינינה

    לְמַעַן תֵּשְׁבוּ עַל גַּבָּם בִּיצִיבוּת, וְאַחֲרֵי שֶׁתֵּשְׁבוּ עָלָיו בִּיצִיבוּת, זִכְרוּ אֶת חֶסֶד אֲדוֹנֵיכֶם וְאִמְרוּ: "מְהֻלָּל הוּא אֲשֶׁר הִכְנִיעַ זֶה לְשֵׁרוּתֵנוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיִינוּ מְסֻגָּלִים לָזֶה מֵעַצְמֵנוּ."

  14. 14 وَإِنَّاۤ إِلَىٰ رَبِّنَا لَمُنقَلِبُونَ

    אִלָא רבינא למונקַלִיבּוּן

    וְאֶל־אֲדֹנֵינוּ אָנוּ שָׁבִים בְּוַדַּאי

  15. 15 وَجَعَلُوا۟ لَهُۥ مِنۡ عِبَادِهِۦ جُزۡءًاۚ إِنَّ ٱلۡإِنسَـٰنَ لَكَفُورࣱ مُّبِینٌ

    וָגַ'עְלוּ עבאדיהי ג'וז-אן אִנָּא אל-אינסאן לכפור מובין

    וַיַּעֲשׂוּ מֵעֲבָדָיו חֵלֶק לוֹ; אָכֵן הָאָדָם כְּפוּי טוֹבָה גָּלוּי.

  16. 16 أَمِ ٱتَّخَذَ مِمَّا یَخۡلُقُ بَنَاتࣲ وَأَصۡفَىٰكُم بِٱلۡبَنِینَ

    אמי איתחאד'א ממא יאח'לוקו בנאת וַאַסְפָאכּוּם בלבנינה

    הַאִם לָקַח לוֹ בָּנוֹת מִן־אֲשֶׁר בָּרָא וְהִפְרִישׁ אֶתְכֶם לַבָּנִים?

  17. 17 وَإِذَا بُشِّرَ أَحَدُهُم بِمَا ضَرَبَ لِلرَّحۡمَـٰنِ مَثَلࣰا ظَلَّ وَجۡهُهُۥ مُسۡوَدࣰّا وَهُوَ كَظِیمٌ

    וַאִדָ'א בֻּשִׁירַא אחאדוהום בימא דַארַבַּא ליל רחמן ד'אלה וג'הוהו מוסאוודאן וָהוּוָה כאזִ'ים

    וּכְשֶׁמְּבַשְׂרִים אֶת אֶחָד מֵהֶם בַּדָּבָר שֶׁהוּא מְיַחֵס לָרַחֲמָן, פָּנָיו מִתְקַדְּרִים וְהוּא נִתְקַף בְּצַעַר.

  18. 18 أَوَمَن یُنَشَّؤُا۟ فِی ٱلۡحِلۡیَةِ وَهُوَ فِی ٱلۡخِصَامِ غَیۡرُ مُبِینࣲ

    אַ אוֹ מַן יוּנַשְׁאוּ פֵה אל-חִלְיָתִ וָהוּוָה פֵה אל-ח'יסאמי ע'ייר מובין

    הֲכִי מִי שֶׁגֻּדַּל בֵּין תַּכְשִׁיטִים, וְהוּא בַּוִּכּוּחַ לֹא יָכוֹל לְהָבִיא טַעֲנָה בְּרוּרָה?

  19. 19 وَجَعَلُوا۟ ٱلۡمَلَـٰۤىِٕكَةَ ٱلَّذِینَ هُمۡ عِبَـٰدُ ٱلرَّحۡمَـٰنِ إِنَـٰثًاۚ أَشَهِدُوا۟ خَلۡقَهُمۡۚ سَتُكۡتَبُ شَهَـٰدَتُهُمۡ وَیُسۡـَٔلُونَ

    וָגַ'עְלוּ אל-מלאיכה אל-ד'ין חום עבאדו אל-רחמן אינאת׳א אשאהידו ח'לקהום סאתוכתאבו שהאדאתוהום וַיוסלוּנַ

    וְהֵם עָשׂוּ אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר הֵם עַבְדֵי הָרַחְמָן נְקֵבוֹת. הַאִם הֵם עָמְדוּ עַל יְצִירָתָם? עֵדוּתָם תִּרְשַׁם וְהֵם יִשָּׁאֲלוּ.

  20. 20 وَقَالُوا۟ لَوۡ شَاۤءَ ٱلرَّحۡمَـٰنُ مَا عَبَدۡنَـٰهُمۗ مَّا لَهُم بِذَ ٰ⁠لِكَ مِنۡ عِلۡمٍۖ إِنۡ هُمۡ إِلَّا یَخۡرُصُونَ

    וַקָאלוּ לָו שאא אל-רחמן עבדנאהום מַא בֶּזַ אמונה לכה עלמין חום אִלָּא יאח'רוסון

    וְהֵם אוֹמְרִים: "לוּ רָצָה הָרַחְמָן, לֹא הָיִינוּ עוֹבְדִים אוֹתָם". אֵין לָהֶם שׁוּם דַּעַת בְּדָבָר זֶה, הֵם רַק מְבַדִּים.

  21. 21 أَمۡ ءَاتَیۡنَـٰهُمۡ كِتَـٰبࣰا مِّن قَبۡلِهِۦ فَهُم بِهِۦ مُسۡتَمۡسِكُونَ

    אם אתינאהום כִּתַאבַּן מִין קבליהי פַהְם בְּהִי מוסתמסיכונה

    הֲכִי נָתַנּוּ לָהֶם סֵפֶר מִלְּפָנָיו וְהֵם נִצָּמִים בּוֹ?

  22. 22 بَلۡ قَالُوۤا۟ إِنَّا وَجَدۡنَاۤ ءَابَاۤءَنَا عَلَىٰۤ أُمَّةࣲ وَإِنَّا عَلَىٰۤ ءَاثَـٰرِهِم مُّهۡتَدُونَ

    קאלו אבאנא אומה וַאִנָּא אסארהים מוהתדון

    אַף לֹא; אָמְרוּ: "מָצָאנוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ (הוֹלְכִים) אַחַר דָּת, וְאָנוּ בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם מְדֻרְכִים."

  23. 23 وَكَذَ ٰ⁠لِكَ مَاۤ أَرۡسَلۡنَا مِن قَبۡلِكَ فِی قَرۡیَةࣲ مِّن نَّذِیرٍ إِلَّا قَالَ مُتۡرَفُوهَاۤ إِنَّا وَجَدۡنَاۤ ءَابَاۤءَنَا عَلَىٰۤ أُمَّةࣲ وَإِنَّا عَلَىٰۤ ءَاثَـٰرِهِم مُّقۡتَدُونَ

    וַכַּדַ' אמונה לכה מאא מִין קבליכּ פֵה קַרְיָה מִין נזיר אִלָּא קַאלַא מותראפוחה אבאנא אומה וַאִנָּא אסארהים מוקתדון

    וְכֵן לֹא שָׁלַחְנוּ לְפָנֶיךָ אֶל עִיר מַזְהִיר אֶלָּא אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַנְּעִימִים בָּהּ: "הִנֵּה מָצָאנוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ עַל דָּת, וְהִנְנוּ הוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם".

  24. 24 ۞ قَـٰلَ أَوَلَوۡ جِئۡتُكُم بِأَهۡدَىٰ مِمَّا وَجَدتُّمۡ عَلَیۡهِ ءَابَاۤءَكُمۡۖ قَالُوۤا۟ إِنَّا بِمَاۤ أُرۡسِلۡتُم بِهِۦ كَـٰفِرُونَ

    קָאלַ אוואלאו ג'תכום בֶּאהְדָא ממא וג'אדתום עלאיהי אבאאוקום קאלו אורסילתום בְּהִי כאפירון

    הוא אמר: "האם גם אם אביא לכם הדרכה טובה יותר מזו שמצאתם את אבותיכם דבקים בה?" הם אמרו: "אכן, אנו כופרים במה שנשלחתם עימו".

  25. 25 فَٱنتَقَمۡنَا مِنۡهُمۡۖ فَٱنظُرۡ كَیۡفَ كَانَ عَـٰقِبَةُ ٱلۡمُكَذِّبِینَ

    פַנְתַקְמְנָא פאנזור כייפא כאנא עקיבה אל-מוכד'יבין

    וְנָקַמְנוּ בָהֶם; רְאֵה אֵפוֹא מַה הָיָה אַחֲרִית הַמְכַחֲשִׁים.

  26. 26 وَإِذۡ قَالَ إِبۡرَ ٰ⁠هِیمُ لِأَبِیهِ وَقَوۡمِهِۦۤ إِنَّنِی بَرَاۤءࣱ مِّمَّا تَعۡبُدُونَ

    וואיז קַאלַא אברא אמונה היימו לאעביהי וַקַוְמִהִי אינאני בראאון מִימָּא תעבודון

    וְהִנֵּה אָמַר אַבְרָהָם לְאָבִיו וּלְעַמּוֹ: "הִנְנִי מִתְנַכֵּל מִכֹּל אֲשֶׁר תַּעַבְדוּן.

  27. 27 إِلَّا ٱلَّذِی فَطَرَنِی فَإِنَّهُۥ سَیَهۡدِینِ

    אִלָּא אלד'י פאתאראני פה-איננהו סַיֵדִין

    רַק אֶת־אֲשֶׁר בְּרָאָנִי וְהוּא יַנְחֵנִי.

  28. 28 وَجَعَلَهَا كَلِمَةَۢ بَاقِیَةࣰ فِی عَقِبِهِۦ لَعَلَّهُمۡ یَرۡجِعُونَ

    וג'עלהא פֵה עקיבהי לעלם יארג'יחון

    וְהִשְׁאִירָהּ כְּמִלָּה עוֹמֶדֶת בְּצֶאֱצָאָיו, לְמַעַן יָשׁוּבוּ.

  29. 29 بَلۡ مَتَّعۡتُ هَـٰۤؤُلَاۤءِ وَءَابَاۤءَهُمۡ حَتَّىٰ جَاۤءَهُمُ ٱلۡحَقُّ وَرَسُولࣱ مُّبِینࣱ

    מַתֶּכְּתוּ האולאא וַאעַבַּאאֻהֻם חתא ג'אאהום וֶרָסוּל מובין

    אַף הִנְחַלְתִּי לָאֵלֶּה וְלַאֲבוֹתֵיהֶם טוּב עַד אֲשֶׁר בָּא אֲלֵיהֶם הָאֱמֶת וְשָׁלִיחַ מְבָאֵר.

  30. 30 وَلَمَّا جَاۤءَهُمُ ٱلۡحَقُّ قَالُوا۟ هَـٰذَا سِحۡرࣱ وَإِنَّا بِهِۦ كَـٰفِرُونَ

    וולאמא ג'אאהום האזא סה-ר וַאִנָּא בְּהִי כאפירון

    וּכְשֶׁהָאֱמֶת בָּא אֲלֵיהֶם, אָמְרוּ: "זֶהוּ כִּשּׁוּף, וַאֲנַחְנוּ כּוֹפְרִים בּוֹ."

  31. 31 وَقَالُوا۟ لَوۡلَا نُزِّلَ هَـٰذَا ٱلۡقُرۡءَانُ عَلَىٰ رَجُلࣲ مِّنَ ٱلۡقَرۡیَتَیۡنِ عَظِیمٍ

    וַקָאלוּ לאולה נוּזִּילַא האזא קוראן עלא רַ׳וּל מין אל-קריאתייני עַזִים

    וְהֵם אוֹמְרִים: "לָמָּה לֹא הוּרַד הַקֻּרְאָן הַזֶּה לְאִישׁ חָשׁוּב בְּאַחַת מִשְּׁתֵּי הֶעָרִים?"

  32. 32 أَهُمۡ یَقۡسِمُونَ رَحۡمَتَ رَبِّكَۚ نَحۡنُ قَسَمۡنَا بَیۡنَهُم مَّعِیشَتَهُمۡ فِی ٱلۡحَیَوٰةِ ٱلدُّنۡیَاۚ وَرَفَعۡنَا بَعۡضَهُمۡ فَوۡقَ بَعۡضࣲ دَرَجَـٰتࣲ لِّیَتَّخِذَ بَعۡضُهُم بَعۡضࣰا سُخۡرِیࣰّاۗ وَرَحۡمَتُ رَبِّكَ خَیۡرࣱ مِّمَّا یَجۡمَعُونَ

    אהום יקסימון רחמת נחנֻ קאסאמנא מעישתהם פֵה אל-חיאת וה ראפאע'נא באס-חום פַוּקַ באס לִייַתַּחִ'זַ באץ סוחריאן וַרַחְמָתוּ רביק ח'ייר מִימָּא יג'מעון

    הֲהֵם יְחַלְּקוּ אֶת רַחֲמֵי רִבּוֹנֶךָ? אֲנַחְנוּ חִלַּקְנוּ בֵּינֵיהֶם אֶת פַּרְנָסָתָם בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵעַלְנוּ אֶת אֵלֶּה עַל אֵלֶּה בְּמַדְרֵגוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ זֶה בָּזֶה. וְרַחֲמֵי רִבּוֹנֶךָ טוֹבִים מִכָּל אֲשֶׁר יִקְבֹּצוּ.

  33. 33 وَلَوۡلَاۤ أَن یَكُونَ ٱلنَّاسُ أُمَّةࣰ وَ ٰ⁠حِدَةࣰ لَّجَعَلۡنَا لِمَن یَكۡفُرُ بِٱلرَّحۡمَـٰنِ لِبُیُوتِهِمۡ سُقُفࣰا مِّن فِضَّةࣲ وَمَعَارِجَ عَلَیۡهَا یَظۡهَرُونَ

    וַלַוְלַא אן יאקונה אל-נאס ו אמונה לַגַ'עַלְנַ יאכפורו ביסמי אל-רחמן לִיבּוּיוֹתֵהֶם סוכופאן מִין כסף וומעאריג׳ עליה יזהרונה

    וְלוּלֵא הָיָה הָאָנָשׁוּת אֻמָּה אַחַת (בְּרִיעָה), הָיִינוּ מַעֲנִיקִים לְכָל הַכּוֹפְרִים בָּרַחְמָן, גַּגּוֹת כֶּסֶף לְבָתֵּיהֶם וּמַדְרֵגוֹת כֶּסֶף אֲשֶׁר יַעֲלוּ בָּהֶן.

  34. 34 وَلِبُیُوتِهِمۡ أَبۡوَ ٰ⁠بࣰا وَسُرُرًا عَلَیۡهَا یَتَّكِـُٔونَ

    וָלִיבּוּיוּטִיהֶם אבו אמונה בָּא ואשורוראן עליה יאתכיון

    וּלְבָתֵּיהֶם דְּלָתוֹת (שֶׁל כֶּסֶף), וְכִסְאוֹת (שֶׁל כֶּסֶף) אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם יִשְׁעָנוּ.

  35. 35 وَزُخۡرُفࣰاۚ وَإِن كُلُّ ذَ ٰ⁠لِكَ لَمَّا مَتَـٰعُ ٱلۡحَیَوٰةِ ٱلدُّنۡیَاۚ وَٱلۡـَٔاخِرَةُ عِندَ رَبِّكَ لِلۡمُتَّقِینَ

    וזהוכרופאן וַאִן כֻּלּוּ ד'ה אמונה לכה לאמא מתאעו אל-חיאת וואל-אח'יראתו ענדה רביק ליל מותאקין

    וְזָהָב לְתִפְאָרֶת. וְכָל אֵלֶּה אֵינָם אֶלָּא רַק עֹנֶג חַיֵּי הַהוֹוֶה; וְהָעוֹלָם הַבָּא אֵצֶל רִבּוֹנְךָ שָׁמוּר לַירֵאִים.

  36. 36 وَمَن یَعۡشُ عَن ذِكۡرِ ٱلرَّحۡمَـٰنِ نُقَیِّضۡ لَهُۥ شَیۡطَـٰنࣰا فَهُوَ لَهُۥ قَرِینࣱ

    ומן יעשו ען דִ'כְרִי אל-רחמן נוקייד שייטן פאהווה קרין

    וְכָל הַנִּמְנַע מִזִּכְרוֹ שֶׁל הָרַחֲמָן, נָמוֹג לוֹ שָׂטָן וְהוּא יִהְיֶה לוֹ לְרֵעַ.

  37. 37 وَإِنَّهُمۡ لَیَصُدُّونَهُمۡ عَنِ ٱلسَّبِیلِ وَیَحۡسَبُونَ أَنَّهُم مُّهۡتَدُونَ

    וַאִנַּהוּם לה-יא-סוד-דו-נה-הום עאנה אל-סאביל וַיַחְסְבוּן אנאהום מוהתדון

    וְהֵם מַסְתִּים אוֹתָם מִן הַדֶּרֶךְ, וְהֵם חוֹשְׁבִים כִּי הֵם מֻדְרָכִים.

  38. 38 حَتَّىٰۤ إِذَا جَاۤءَنَا قَالَ یَـٰلَیۡتَ بَیۡنِی وَبَیۡنَكَ بُعۡدَ ٱلۡمَشۡرِقَیۡنِ فَبِئۡسَ ٱلۡقَرِینُ

    אִזָא ג'אאנה קַאלַא יאליט בייני וביינקה בֻּעְדַ אל-משרקין פַבִּיסַ אל-קרין

    עַד כְּשֶׁיָּבוֹא אֵלֵינוּ, יֹאמַר: "הוֹ לְוַאִי בֵּינִי וּבֵינְךָ הָיָה מַרְחַק מִזְרָח וּמַעֲרָב!" אַךְ רַע הוּא הַחָבֵר!

  39. 39 وَلَن یَنفَعَكُمُ ٱلۡیَوۡمَ إِذ ظَّلَمۡتُمۡ أَنَّكُمۡ فِی ٱلۡعَذَابِ مُشۡتَرِكُونَ

    וֶלָן יאנפאקומו אל-יאומה ד'אלמתום אנכום פֵה אל-עאז'בי מושטאריקונה

    וְלֹא יוֹעִיל לָכֶם הַיּוֹם, כְּשֶׁעֲשִׁיתֶם עָוֶל, כִּי אַתֶּם בָּעֹנֶשׁ שֻׁתָּפִים.

  40. 40 أَفَأَنتَ تُسۡمِعُ ٱلصُّمَّ أَوۡ تَهۡدِی ٱلۡعُمۡیَ وَمَن كَانَ فِی ضَلَـٰلࣲ مُّبِینࣲ

    אפאנתא תוסמיו אל-צום אַוּ תהדי אל-עומייה ומן כאנא פֵה ד'לאל

    הֲתַשְׁמִיעַ אֶת הַחֵרְשִׁים, אוֹ תַדְרִיךְ אֶת הָעִוְרִים וְאֶת אֲשֶׁר בְּתֹעַה מְבֻהָקֶת?

  41. 41 فَإِمَّا نَذۡهَبَنَّ بِكَ فَإِنَّا مِنۡهُم مُّنتَقِمُونَ

    פֶאִמָּא נז'באן בֶּכַ מונתקימון

    אִם נִקַּחְנוּ אוֹתְךָ, אָנוּ נִנְקֹם בָּהֶם.

  42. 42 أَوۡ نُرِیَنَّكَ ٱلَّذِی وَعَدۡنَـٰهُمۡ فَإِنَّا عَلَیۡهِم مُّقۡتَدِرُونَ

    אַוּ נוריאנקה אלד'י וַעַדְנָאחוּם מוקתדירון

    או שנראה לך את אשר הבטחנו להם, כי אנו שולטים עליהם.

  43. 43 فَٱسۡتَمۡسِكۡ بِٱلَّذِیۤ أُوحِیَ إِلَیۡكَۖ إِنَّكَ عَلَىٰ صِرَ ٰ⁠طࣲ مُّسۡتَقِیمࣲ

    פסתמסיק בילאד'י אוחיה אִנַּכַּא עלא סִירַא אמונה תא מוסתקים

    הִדָּבֵק אֵפוֹא בַּהִתְגַּלּוּת שֶׁהֻשְׁרְתָה אֵלֶיךָ, כִּי אַתָּה בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה.

  44. 44 وَإِنَّهُۥ لَذِكۡرࣱ لَّكَ وَلِقَوۡمِكَۖ وَسَوۡفَ تُسۡـَٔلُونَ

    וַאִנַּהוּ לזיכר לאכּא וואליקאומי וסף תסְאלוּן

    וְהוּא אִמְרַת זִכָּרוֹן לְךָ וּלְעַמֶּךָ, וְעָתִידִים אַתֶּם לִהְיוֹת נִשְׁאָלִים.

  45. 45 وَسۡـَٔلۡ مَنۡ أَرۡسَلۡنَا مِن قَبۡلِكَ مِن رُّسُلِنَاۤ أَجَعَلۡنَا مِن دُونِ ٱلرَّحۡمَـٰنِ ءَالِهَةࣰ یُعۡبَدُونَ

    ווסאל מִין קבליכּ מִין רוסולנה אג'לנה מִין דוּנֶה אל-רחמן אליחה יוּבדוּן

    וְשַׁאַל אֶת כָּל הַשְּׁלִיחִים אֲשֶׁר שָׁלַחְנוּ לְפָנֶיךָ: הֲמִנִּינוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים מִלְּבַד הָרַחֲמָן לְעָבְדָם?

  46. 46 وَلَقَدۡ أَرۡسَلۡنَا مُوسَىٰ بِـَٔایَـٰتِنَاۤ إِلَىٰ فِرۡعَوۡنَ وَمَلَإِی۟هِۦ فَقَالَ إِنِّی رَسُولُ رَبِّ ٱلۡعَـٰلَمِینَ

    וַלַקְד אִלָא פרעה וַמַלְאָיְהִי פקאלה אִנִּי רסול רַבִּי אל-עאלמין

    וְשָׁלַחְנוּ אֶת־מֹשֶׁה בְּאוֹתוֹתֵינוּ אֶל־פַּרְעֹה וְשָׂרָיו וַיֹּאמֶר הִנְנִי מַלְאָכוֹ שֶׁל רִבּוֹן הָעוֹלָמִים.

  47. 47 فَلَمَّا جَاۤءَهُم بِـَٔایَـٰتِنَاۤ إِذَا هُم مِّنۡهَا یَضۡحَكُونَ

    פלמא ג'אאהום אִזָא יאד'חֲכוּנָה

    וּכְשֶׁהֵבִיא לָהֶם אֶת אוֹתוֹתֵינוּ, הִנֵּה הֵם צָחֲקוּ מֵהֶם.

  48. 48 وَمَا نُرِیهِم مِّنۡ ءَایَةٍ إِلَّا هِیَ أَكۡبَرُ مِنۡ أُخۡتِهَاۖ وَأَخَذۡنَـٰهُم بِٱلۡعَذَابِ لَعَلَّهُمۡ یَرۡجِعُونَ

    וַמַא נוריהאים איה אִלָּא הייה אוח'תיהא ואחַזְנוּהוּם בילעזאב לעלם יארג'יחון

    וַאֲנַחְנוּ לֹא הֶרְאֵינוּ לָהֶם אוֹת אֶלָּא הָיָה גָּדוֹל מֵאָחִיו, וְתָפַשְׂנוּ אוֹתָם בְּעֹנֶשׁ לְמַעַן יָשׁוּבוּ.

  49. 49 وَقَالُوا۟ یَـٰۤأَیُّهَ ٱلسَّاحِرُ ٱدۡعُ لَنَا رَبَّكَ بِمَا عَهِدَ عِندَكَ إِنَّنَا لَمُهۡتَدُونَ

    וַקָאלוּ יא איוהא אל-סאהירו אודְעוּ לאנא רבאכ בימא אהד עינדכּ איננא למוהתדון

    וַיֹּאמְרוּ: "הוֹ, אַתָּה הַמְכַשֵּׁף! הִתְפַּלֵּל אֶל רִבּוֹנֵךָ בַּעֲבוּרֵנוּ לְפִי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּךְ, כִּי הִנְנוּ מוּכָנִים לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה."

  50. 50 فَلَمَّا كَشَفۡنَا عَنۡهُمُ ٱلۡعَذَابَ إِذَا هُمۡ یَنكُثُونَ

    פלמא כשפנא אנהֻמֻ אל-עאד'אב אִזָא חום יאנכות'ון

    וְכַאֲשֶׁר הֵסַרְנוּ מֵעֲלֵיהֶם אֶת הָעֹנֶשׁ, הִנֵּה הֵם מְפֵרִים אֶת בְּרִיתָם.

  51. 51 وَنَادَىٰ فِرۡعَوۡنُ فِی قَوۡمِهِۦ قَالَ یَـٰقَوۡمِ أَلَیۡسَ لِی مُلۡكُ مِصۡرَ وَهَـٰذِهِ ٱلۡأَنۡهَـٰرُ تَجۡرِی مِن تَحۡتِیۤۚ أَفَلَا تُبۡصِرُونَ

    ונדיום פַּרְעֹה פֵה קַאלַא יא קאומי אלייס לֵי מולכ מִצְרַיִם וַהָדִהִי אל-אנהארו תַג׳רִי מִין תחתי א-פה-לא תובסירון

    וְקָרָא פַרְעֹה בְּעַמּוֹ וַיֹּאמַר: "הֲלֹא לִי מַמְלֶכֶת מִצְרַיִם, וְהַנְּהָרוֹת הָאֵלֶּה הָרֹצִים מִתַּחְתַּי? הֲלֹא תִרְאוּ?"

  52. 52 أَمۡ أَنَا۠ خَیۡرࣱ مِّنۡ هَـٰذَا ٱلَّذِی هُوَ مَهِینࣱ وَلَا یَكَادُ یُبِینُ

    אם אנא ח'ייר האזא אלד'י הוּא מהין יקאדו יובינו

    הֲלֹא אָנֹכִי טוֹב מִזֶּה (מֹשֶׁה), אֲשֶׁר הוּא נִבְזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְעִיר בְּבֵרוּר?

  53. 53 فَلَوۡلَاۤ أُلۡقِیَ عَلَیۡهِ أَسۡوِرَةࣱ مِّن ذَهَبٍ أَوۡ جَاۤءَ مَعَهُ ٱلۡمَلَـٰۤىِٕكَةُ مُقۡتَرِنِینَ

    אולקיה עלאיהי אסירה מִין זהבין אַוּ ג'אא אל-מלאאיכה מוקתרינין

    לָמָּה לֹא הוּשׁלְכוּ עָלָיו צְמִידֵי זָהָב, אוֹ לָמָּה לֹא בָאוּ אִתּוֹ הַמַּלְאָכִים כְּלוּחִים יַחְדָּו?

  54. 54 فَٱسۡتَخَفَّ قَوۡمَهُۥ فَأَطَاعُوهُۚ إِنَّهُمۡ كَانُوا۟ قَوۡمࣰا فَـٰسِقِینَ

    פסטח'ף קַוְמָהוּ פאעטאועהו אִנַּהוּם כאנו קַוְמֵן פאסיקינה

    וְכֵן הִשְׁפִּיל אֶת עַמּוֹ וַיִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ, כִּי הָיוּ עַם מוֹרֵד.

  55. 55 فَلَمَّاۤ ءَاسَفُونَا ٱنتَقَمۡنَا مِنۡهُمۡ فَأَغۡرَقۡنَـٰهُمۡ أَجۡمَعِینَ

    אסאפונה אִנְתַקַמְנָא מִינְהוּם פאעגראקנאהום אג'מין

    וְכַאֲשֶׁר הִכְעִיסוּנוּ, נָקַמְנוּ בָּהֶם וְהִטְבַּעְנוּ אֶת כֻּלָּם.

  56. 56 فَجَعَلۡنَـٰهُمۡ سَلَفࣰا وَمَثَلࣰا لِّلۡـَٔاخِرِینَ

    פאג'לנהום סלאפאן וָמָתָ'לָן ליל-אח'ירין

    וְשַׂמְנוּ אוֹתָם לְדוֹר קוֹדֵם וּלְמָשָׁל לָאַחֲרוֹנִים.

  57. 57 ۞ وَلَمَّا ضُرِبَ ٱبۡنُ مَرۡیَمَ مَثَلًا إِذَا قَوۡمُكَ مِنۡهُ یَصِدُّونَ

    וולאמא ד'וריבה אִבְּנוּ מַרְיָם מת'לאן אִזָא קאומך מִנְהוּ יאסידונה

    וּכְשֶׁהֻצַּג בֶּן־מִרְיָם כְּמָשָׁל, הִנֵּה עַמְּךָ מֵהֶם מֵרִים קוֹל (בְּלַעַג).

  58. 58 وَقَالُوۤا۟ ءَأَ ٰ⁠لِهَتُنَا خَیۡرٌ أَمۡ هُوَۚ مَا ضَرَبُوهُ لَكَ إِلَّا جَدَلَۢاۚ بَلۡ هُمۡ قَوۡمٌ خَصِمُونَ

    אֶ אַ אמונה להתונה ח'יירון אם דַרְבּוּהוּ לכא אִלָּא ג'דלן חום קַוְם ח'סימונה

    וַיֹּאמְרוּ: "הַאֱלֹהֵינוּ טוֹבִים הֵם אוֹ הוּא?" לֹא הִצִּיגוּ זֹאת לְךָ אֶלָּא כְּוִכּוּחַ; אָכֵן, הֵם עַם רְבִיב מַחֲלֹקֶת.

  59. 59 إِنۡ هُوَ إِلَّا عَبۡدٌ أَنۡعَمۡنَا عَلَیۡهِ وَجَعَلۡنَـٰهُ مَثَلࣰا لِّبَنِیۤ إِسۡرَ ٰ⁠ۤءِیلَ

    הוּא אִלָּא עבד אנעמנא עלאיהי וג'עלנא ליבאני אסרא אמונה איל

    הוא לא היה אלא עבד אשר הענקנו לו מטובנו, ושמנו אותו לדוגמה לבני ישראל.

  60. 60 وَلَوۡ نَشَاۤءُ لَجَعَلۡنَا مِنكُم مَّلَـٰۤىِٕكَةࣰ فِی ٱلۡأَرۡضِ یَخۡلُفُونَ

    וֶלָאוּ נשא לאג'עלנא מלאכים פֵה אל-ארד יאח'לופונה

    וְלוּ רָצִינוּ, הָיִינוּ עוֹשִׂים מִכֶּם מַלְאָכִים בָּאָרֶץ לְהַחֲלִיף אֶת הַדּוֹר.

  61. 61 وَإِنَّهُۥ لَعِلۡمࣱ لِّلسَّاعَةِ فَلَا تَمۡتَرُنَّ بِهَا وَٱتَّبِعُونِۚ هَـٰذَا صِرَ ٰ⁠طࣱ مُّسۡتَقِیمࣱ

    וַאִנַּהוּ לעילם לילסאעתי פלעה תמתרון בֶּהָה וַ תַּבִּיעוּנִי האזא סִירַא אמונה

    וְהוּא אֻכָּסִיָּה לָעֵת (הַשְּׁאוֹלָה), כָּךְ אַל תְּהַסְסוּ בָהּ וְעִקְבוּ אַחֲרַי; זֶה הוּא הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר.

  62. 62 وَلَا یَصُدَّنَّكُمُ ٱلشَّیۡطَـٰنُۖ إِنَّهُۥ لَكُمۡ عَدُوࣱّ مُّبِینࣱ

    יאסודאנאכום אִנַּהוּ לכום עדוּוון מובין

    וְאַל יַסִית אֶתְכֶם הַשָׂטָן, כִּי הוּא לָכֶם אוֹיֵב גָּלוּי.

  63. 63 وَلَمَّا جَاۤءَ عِیسَىٰ بِٱلۡبَیِّنَـٰتِ قَالَ قَدۡ جِئۡتُكُم بِٱلۡحِكۡمَةِ وَلِأُبَیِّنَ لَكُم بَعۡضَ ٱلَّذِی تَخۡتَلِفُونَ فِیهِۖ فَٱتَّقُوا۟ ٱللَّهَ وَأَطِیعُونِ

    וולאמא ג'אא עיסא בל-ביינת קַאלַא קד ג'תכום ביל חכמה וַלֵאוּבַּיְיִנַ באס אלד'י תחתליפון פתאקוא אללה ועטיעוני

    וּכְשֶׁיֵּשׁוּעַ בָּא עִם הָאוֹתוֹת הַבְּרוּרוֹת, אָמַר: "הִנֵּה בָּאתִי אֲלֵיכֶם בְּחָכְמָה, וּכְדֵי לְהַבְהִיר לָכֶם אֶת מַה שֶּׁאַתֶּם מְהַסְכִּים בּוֹ. לָכֵן יְראוּ אֶת אֱלֹהִים וְשִׁמְעוּ בְּקוֹלִי."

  64. 64 إِنَّ ٱللَّهَ هُوَ رَبِّی وَرَبُّكُمۡ فَٱعۡبُدُوهُۚ هَـٰذَا صِرَ ٰ⁠طࣱ مُّسۡتَقِیمࣱ

    אִנָּא אללה הוּא וַרַבּוּכּוּם פאבדוהו האזא סִירַא אמונה

    אלוהים הוא ריבוני וריבונכם, אז עבדוהו. זה הוא הדרך הישרה.

  65. 65 فَٱخۡتَلَفَ ٱلۡأَحۡزَابُ مِنۢ بَیۡنِهِمۡۖ فَوَیۡلࣱ لِّلَّذِینَ ظَلَمُوا۟ مِنۡ عَذَابِ یَوۡمٍ أَلِیمٍ

    פח'תלף אל-אחזאב ביינאהים פַוַאִיל ליל-לאז'ין זלאמו עַדָאב יום עלים

    וְנֶחְלְקוּ הַכִּתּוֹת בֵּינֵיהֶם; וְאוֹי לָרְשָׁעִים מֵעֹנֶשׁ יוֹם מָר.

  66. 66 هَلۡ یَنظُرُونَ إِلَّا ٱلسَّاعَةَ أَن تَأۡتِیَهُم بَغۡتَةࣰ وَهُمۡ لَا یَشۡعُرُونَ

    הל יאנזורון אִלָּא א-סאעה אן תא'תייהום ווהאם יַשׁעוּרוֹן

    הַאִם הֵם מְחַכִּים רַק לָרֶגַע (יוֹם הַדִּין) שֶׁיָּבוֹא עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם בְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁוּ?

  67. 67 ٱلۡأَخِلَّاۤءُ یَوۡمَىِٕذِۭ بَعۡضُهُمۡ لِبَعۡضٍ عَدُوٌّ إِلَّا ٱلۡمُتَّقِینَ

    אל-אח'ילאא יוֹמִיזִ׳ באעום לִבַּעְץ עדוּו אִלָּא אל-מותאקין

    הַיְדִידִים בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ אֹיְבִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ, מִלְּבַד הַיְּרֵאִים.

  68. 68 یَـٰعِبَادِ لَا خَوۡفٌ عَلَیۡكُمُ ٱلۡیَوۡمَ وَلَاۤ أَنتُمۡ تَحۡزَنُونَ

    יא עיבאדי ח'אופן עליכום אל-יאומה וֶלַא אנתום תחזאנון

    עֲבָדַי, הַיּוֹם לֹא יִהְיֶה עֲלֵיכֶם פַּחַד וְלֹא תִּתְעַצֵּבוּ.

  69. 69 ٱلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ بِـَٔایَـٰتِنَا وَكَانُوا۟ مُسۡلِمِینَ

    אל-ד'ין אמנוא בֶּאָיָתִינָא וַכָּאנוּ מוסלימין

    הַמַּאֲמִינִים בְּאוֹתוֹתֵינוּ וַאֲשֶׁר הִכְנִיעוּ אֶת עַצְמָם (לִרְצוֹנֵנוּ) בְּאִסְלָאם.

  70. 70 ٱدۡخُلُوا۟ ٱلۡجَنَّةَ أَنتُمۡ وَأَزۡوَ ٰ⁠جُكُمۡ تُحۡبَرُونَ

    אוד'ולו אל ג'נה אנתום וזהוא אמונה ג'וקום תוחברון

    היכנסו אל הגן, אתם ונשותיכם, בשמחה ובצהלה.

  71. 71 یُطَافُ عَلَیۡهِم بِصِحَافࣲ مِّن ذَهَبࣲ وَأَكۡوَابࣲۖ وَفِیهَا مَا تَشۡتَهِیهِ ٱلۡأَنفُسُ وَتَلَذُّ ٱلۡأَعۡیُنُۖ وَأَنتُمۡ فِیهَا خَـٰلِدُونَ

    יוּטָפוּ בּסַף מִין זהב וָפִיהָא תשתהיה וטלד'ו אל-אַיֻנוּ ואתם פִיהָא ח'אלידון

    יוסעבו סביבם צלחות מזהב וגביעים, ובהם כל אשר נפשם תאווה וכל שעיניהם יחפצו, ואתם שם תישארו לנצח.

  72. 72 وَتِلۡكَ ٱلۡجَنَّةُ ٱلَّتِیۤ أُورِثۡتُمُوهَا بِمَا كُنتُمۡ تَعۡمَلُونَ

    ווטילקה אל ג'נאתו אוּוֹרִיתְ'תֻמוּהָא בימא תעמלון

    וְזֹאת הַגַּן אֲשֶׁר הוֹרַשְׁתֶּם בִּגְלַל מַעֲשֵׂיכֶם.

  73. 73 لَكُمۡ فِیهَا فَـٰكِهَةࣱ كَثِیرَةࣱ مِّنۡهَا تَأۡكُلُونَ

    לכום פִיהָא פאקיטה תַאכּוּלוּן

    לָכֶם יִהְיוּ שָׁם פֵּרוֹת לָרֹב, וּמֵהֶם תֹּאכֵלוּ.

  74. 74 إِنَّ ٱلۡمُجۡرِمِینَ فِی عَذَابِ جَهَنَّمَ خَـٰلِدُونَ

    אִנָּא אל-מוג'רימין פֵה עַדָאב ג'הנם ח'אלידון

    אָכֵן הַחוֹטְאִים יִהְיוּ בְּעֹנֶשׁ גֵּיהִנּוֹם, לִשְׁכּוֹן שָׁם לְעוֹלָם.

  75. 75 لَا یُفَتَّرُ عَنۡهُمۡ وَهُمۡ فِیهِ مُبۡلِسُونَ

    יוּפַתָּרוּ אנהום ווהאם פייה מובליסון

    לֹא יוּקַל מֵהֶם הֶעֱנָשׁ, וְהֵם יִהְיוּ שָׁם נְשׁוֹמָמִים בְּאֵבֶל.

  76. 76 وَمَا ظَلَمۡنَـٰهُمۡ وَلَـٰكِن كَانُوا۟ هُمُ ٱلظَّـٰلِمِینَ

    וַמַא ז'לאמנאהום וולאכין כאנו חום אל-ט'אלימין

    וְלֹא עָשִׂינוּ עִמָּהֶם עָוֶל, אֶלָּא הֵם הָיוּ הָעוֹשְׂקִים.

  77. 77 وَنَادَوۡا۟ یَـٰمَـٰلِكُ لِیَقۡضِ عَلَیۡنَا رَبُّكَۖ قَالَ إِنَّكُم مَّـٰكِثُونَ

    וַנָדַו יאמליקו לייאקצי עלאינא קַאלַא אִנַּכּוּם מאכית'ון

    וְיִקְרְאוּ: "הוֹ מָלִיךְ, יוּכַל רִבּוֹנְךָ לְהָשִׁית עָלֵינוּ קֵץ!" וְיֹאמַר: "אָכֵן, תּוֹשָׁבוּ כָאן לְעוֹלָם!"

  78. 78 لَقَدۡ جِئۡنَـٰكُم بِٱلۡحَقِّ وَلَـٰكِنَّ أَكۡثَرَكُمۡ لِلۡحَقِّ كَـٰرِهُونَ

    לקאד ג'נאכום ביל-חאקי וַלָכִין אכט'אראכום ליל-חקי כָּרִיהוּנַ

    בֶּאֱמֶת הֵבֵאנוּ אֲלֵיכֶם אֶת הָאֱמֶת, אַךְ רֻבְּכֶם שׂוֹנְאִים אֶת הָאֱמֶת.

  79. 79 أَمۡ أَبۡرَمُوۤا۟ أَمۡرࣰا فَإِنَّا مُبۡرِمُونَ

    אם אבראמואה אמראן מוברימון

    אוֹ אִם הֵם תָּכְנוּ תָּכְנִית? אָכֵן גַּם אֲנַחְנוּ מְתַכְּנִים.

  80. 80 أَمۡ یَحۡسَبُونَ أَنَّا لَا نَسۡمَعُ سِرَّهُمۡ وَنَجۡوَىٰهُمۚ بَلَىٰ وَرُسُلُنَا لَدَیۡهِمۡ یَكۡتُبُونَ

    אם יחסבון אנא נסמאע סראחום וונג'וואהום ורסולונה לדיהים יקטבון

    אוֹ הֲיַחְשְׁבוּ כִּי אֵינָנוּ שׁוֹמְעִים אֶת סוֹדוֹתֵיהֶם וְאֶת שִׂיחוֹתֵיהֶם הַסְּגוּרוֹת? אָכֵן (שׁוֹמְעִים אֲנַחְנוּ), וּמַלְאָכֵינוּ עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם לְרָשְׁמָם.

  81. 81 قُلۡ إِن كَانَ لِلرَّحۡمَـٰنِ وَلَدࣱ فَأَنَا۠ أَوَّلُ ٱلۡعَـٰبِدِینَ

    קול אין כאנא ליל רחמן וַלַד פאנא אוואלו אל-עאבדין

    אֱמֹר: "אִם לָרַחְמָן הָיָה בֵּן, הָיִיתִי הָרִאשׁוֹן בַּעוֹבְדִים."

  82. 82 سُبۡحَـٰنَ رَبِّ ٱلسَّمَـٰوَ ٰ⁠تِ وَٱلۡأَرۡضِ رَبِّ ٱلۡعَرۡشِ عَمَّا یَصِفُونَ

    סובחאן רַבִּי אל-סמאווא אמונה טֶה וואל ארדי רַבִּי אל-עארש עמא יספון

    תִּפְאֶרֶת לַאֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, אֲדוֹן הַכִּסֵּא (הָרָמָה)! (הוּא נָכוֹן) מִן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם מִשְׁתַּיְּכִים (לוֹ)!

  83. 83 فَذَرۡهُمۡ یَخُوضُوا۟ وَیَلۡعَبُوا۟ حَتَّىٰ یُلَـٰقُوا۟ یَوۡمَهُمُ ٱلَّذِی یُوعَدُونَ

    פַדְ'רוּהוּם יאחוד׳ו וַיֵלְעַבּוּ חתא ילאקו יאומהום אלד'י יוּוֹעֲדוּן

    עזוב אותם להתברבר ולשחק עד שיפגשו את היום שלהם שהובטח להם.

  84. 84 وَهُوَ ٱلَّذِی فِی ٱلسَّمَاۤءِ إِلَـٰهࣱ وَفِی ٱلۡأَرۡضِ إِلَـٰهࣱۚ وَهُوَ ٱلۡحَكِیمُ ٱلۡعَلِیمُ

    וָהוּוָה אלד'י פֵה אל-סמאא אִלָה וָפִי אל-ארד וָהוּוָה אל-חכים אל-עלים

    וְהוּא אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם אֵל וּבָאָרֶץ אֵל; וְהוּא הַחָכָם, הַכֹּל-יֹדֵעַ.

  85. 85 وَتَبَارَكَ ٱلَّذِی لَهُۥ مُلۡكُ ٱلسَّمَـٰوَ ٰ⁠تِ وَٱلۡأَرۡضِ وَمَا بَیۡنَهُمَا وَعِندَهُۥ عِلۡمُ ٱلسَّاعَةِ وَإِلَیۡهِ تُرۡجَعُونَ

    וַהְתַבָּרַךְ אלד'י מולכ אל-סמאווא אמונה טֶה וואל ארדי וַמַא בַּיְנָהוּמַא ועינדהו עִלְמוּ אַס-סָאעָה וַאִילַיְהִי תור'און

    ברוך הוא אשר לו מלכות השמים והארץ וכל אשר ביניהם, ואצלו הידע על שעת (הדין) ואליו תושבו.

  86. 86 وَلَا یَمۡلِكُ ٱلَّذِینَ یَدۡعُونَ مِن دُونِهِ ٱلشَّفَـٰعَةَ إِلَّا مَن شَهِدَ بِٱلۡحَقِّ وَهُمۡ یَعۡلَمُونَ

    יאמליכו אל-ד'ין יַדְעוּן מִין אַש-שַׁפַאעַה אִלָּא מֵן שהיד ביל-חאקי ווהאם יַעְלְמוּן

    וְלֹא יְכוֹלִים אֵלֶּה אֲשֶׁר הֵם קוֹרְאִים מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים לְהַעְתִּיר בַּעֲדָם, אֶלָּא מִי שֶׁהֵעִיד בָּאֱמֶת וְהֵם יוֹדְעִים.

  87. 87 وَلَىِٕن سَأَلۡتَهُم مَّنۡ خَلَقَهُمۡ لَیَقُولُنَّ ٱللَّهُۖ فَأَنَّىٰ یُؤۡفَكُونَ

    וַלָאִין סאלתהום ח'אלאקהום לַייקֻלֻּנָּה פא אנה יוּפְקוּן

    וְאִם תִּשְׁאַלֵם מִי בָּרָא אוֹתָם, בַּוַדַּאי יֹאמְרוּ: אַלְלָהּ. אֵפוֹא, הֵיאַךְ יִסֹּטוּ (מִן הָאֱמֶת)?

  88. 88 وَقِیلِهِۦ یَـٰرَبِّ إِنَّ هَـٰۤؤُلَاۤءِ قَوۡمࣱ لَّا یُؤۡمِنُونَ

    וַקִילִיהִי יא רבי אִנָּא האולאא קַוְם לא יוּמִינוּן

    וְנֶאֱמַר (בְּפִי הֲוַיָּה): "רִבּוֹנִי, אָמְנָם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לֹא יַאֲמִינוּ".

  89. 89 فَٱصۡفَحۡ عَنۡهُمۡ وَقُلۡ سَلَـٰمࣱۚ فَسَوۡفَ یَعۡلَمُونَ

    פַסְפַח אנהום וַקוּל פאסוף יַעְלְמוּן

    וְהִתְעַלֵּם מֵהֶם וְאֱמֹר שָׁלוֹם, וְסוֹף כָּל סוֹף יֵדְעוּ.

This surah in other languages