Goddestination

Ghafir

Ġāfir

המכפר

85 ayahsMeccanעברית

Subscribe Watch on YouTube

Publishes on

This video is not public yet. It publishes on 2026-11-03 20:30 UTC.

Subscribe

بِسۡمِ ٱللَّهِ ٱلرَّحۡمَـٰنِ ٱلرَّحِیمِ

ביסמי אללה אל-רחמן אל-רחים

  1. 1 حمۤ

    חם

    ח"ם

  2. 2 تَنزِیلُ ٱلۡكِتَـٰبِ مِنَ ٱللَّهِ ٱلۡعَزِیزِ ٱلۡعَلِیمِ

    תנזיל אל כיתאב מִינָה אללה אל-עזיז אל-עלים

    הורדת הספר הזה היא מאלוהים, העזוז והחכם.

  3. 3 غَافِرِ ٱلذَّنۢبِ وَقَابِلِ ٱلتَّوۡبِ شَدِیدِ ٱلۡعِقَابِ ذِی ٱلطَّوۡلِۖ لَاۤ إِلَـٰهَ إِلَّا هُوَۖ إِلَیۡهِ ٱلۡمَصِیرُ

    ע'אפיר אל-ד'נבי וַקַבִּלִי אל-תאוב שדיד אל-עקאב זי אל-טאול לא אִלָה אִלָּא איליהי אלמאסירו

    מְחַלֵּל הַפֶּשַׁע וְקוֹבֵל הַתְּשׁוּבָה, אַכְזָרִי בְּעֶנְשׁוֹ וּבַר־טוֹב, אֵין אֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ, וְאֵלָיו הַדֶּרֶךְ.

  4. 4 مَا یُجَـٰدِلُ فِیۤ ءَایَـٰتِ ٱللَّهِ إِلَّا ٱلَّذِینَ كَفَرُوا۟ فَلَا یَغۡرُرۡكَ تَقَلُّبُهُمۡ فِی ٱلۡبِلَـٰدِ

    יוּגָ'אדֻלוּ איאת אללה אִלָּא אל-ד'ין כאפארו פלעה יאגרורכּ תקלובוהום פֵה אל-בילאד

    אֵין מִתְוַכְּחִים בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים אֶלָּא הַכּוֹפְרִים, אַל נָא תִּטְעֶה הִתְהַלְּכוּתָם בָּאָרֶץ בְּגַאֲוָה.

  5. 5 كَذَّبَتۡ قَبۡلَهُمۡ قَوۡمُ نُوحࣲ وَٱلۡأَحۡزَابُ مِنۢ بَعۡدِهِمۡۖ وَهَمَّتۡ كُلُّ أُمَّةِۭ بِرَسُولِهِمۡ لِیَأۡخُذُوهُۖ وَجَـٰدَلُوا۟ بِٱلۡبَـٰطِلِ لِیُدۡحِضُوا۟ بِهِ ٱلۡحَقَّ فَأَخَذۡتُهُمۡۖ فَكَیۡفَ كَانَ عِقَابِ

    כַּזַּ'בַּת קבלהם קַוְם וואל אל-אחזאבו וַהַמַת כֻּלּוּ אומה ביראסוליהים ליאח'וזוהו וג'אדלו ביל באטיל לֵיוּדְהִסוּ אל-חק פאחאזת׳והום פאקיף כאנא עִקָאבּ

    כְּפָרוּ לִפְנֵיהֶם עַם נֹחַ וְהַקּוֹאָלִיצְיוֹת אַחֲרֵיהֶם, וְכָל אֻמָּה זָמְמָה כְנֶגֶד נְבִיאָהּ לְתָפְשׂוֹ, וְהִתְוַכְּחוּ בַּשֶּׁקֶר כְּדֵי לְהָפִיךְ אֶת הָאֱמֶת, אֲבָל אֲנִי הֶחֱטַפְתִּי אוֹתָם; וְאֵיךְ הָיָה עוֹנְשִׁי!

  6. 6 وَكَذَ ٰ⁠لِكَ حَقَّتۡ كَلِمَتُ رَبِّكَ عَلَى ٱلَّذِینَ كَفَرُوۤا۟ أَنَّهُمۡ أَصۡحَـٰبُ ٱلنَّارِ

    וַכַּדַ' אמונה לכה חקאת רביק עלאי אל-ד'ין אסחאבו אַן-נָאר

    וְכֵן הֻכְחֲזָה דְּבַר רִבּוֹנְךָ עַל הַכּוֹפְרִים, כִּי הֵם בַּעֲלֵי הָאֵשׁ.

  7. 7 ٱلَّذِینَ یَحۡمِلُونَ ٱلۡعَرۡشَ وَمَنۡ حَوۡلَهُۥ یُسَبِّحُونَ بِحَمۡدِ رَبِّهِمۡ وَیُؤۡمِنُونَ بِهِۦ وَیَسۡتَغۡفِرُونَ لِلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ۖ رَبَّنَا وَسِعۡتَ كُلَّ شَیۡءࣲ رَّحۡمَةࣰ وَعِلۡمࣰا فَٱغۡفِرۡ لِلَّذِینَ تَابُوا۟ وَٱتَّبَعُوا۟ سَبِیلَكَ وَقِهِمۡ عَذَابَ ٱلۡجَحِیمِ

    אל-ד'ין יחמילון אל-ערש חַוְלָהוּ יוּסַבִּיחוּן בֶּהַמְדִי רביהים וַיּוּמוּנוּן בְּהִי ויאסתע'פירון לילאד'ינה וַסִעְתָּ כֻּלָּה שיי רחמתאן ועאִלְם פגפיר לילאד'ינה טָבּוּ ואתתבאו סבילכה ווקיהים עַדָ'אב אל-ג'אחים

    הַנּוֹשְׂאִים אֶת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וַאֲשֶׁר סְבִיבָיו, מְשַׁבְּחִים בִּתְהִלּוֹת אֶת רִבּוֹנָם, וּמַאֲמִינִים בּוֹ, וּמְבַקְשִׁים סְלִיחָה לַמַּאֲמִינִים: "רִבּוֹנֵנוּ! חַסְדְּךָ וְדַעְתְּךָ מְקִיפִים אֶת הַכֹּל. סְלַח לַחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה וְהַהוֹלְכִים בִּדְרָכֶיךָ, וּשְׁמֹר אוֹתָם מֵעֹנֶשׁ אֵשׁ הַגֵּיהִנּוֹם".

  8. 8 رَبَّنَا وَأَدۡخِلۡهُمۡ جَنَّـٰتِ عَدۡنٍ ٱلَّتِی وَعَدتَّهُمۡ وَمَن صَلَحَ مِنۡ ءَابَاۤىِٕهِمۡ وَأَزۡوَ ٰ⁠جِهِمۡ وَذُرِّیَّـٰتِهِمۡۚ إِنَّكَ أَنتَ ٱلۡعَزِیزُ ٱلۡحَكِیمُ

    וַאדְ'חִלְהוּם ג'נה עדן אל-לאתי וַעַדַתְּם ומן צלחה אבאייהים וזהוא אמונה ג׳הם וַדֻ'רִיַּאתִיהִם אִנַּכַּא אנתא אל-עזיז אל-חכים

    אָדוֹנֵינוּ, וְהַכְנֵסֵם לְגַנֵּי עֵדֶן אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לָהֶם, וְלַצַּדִּיקִים מֵאֲבוֹתֵיהֶם, נְשׁוֹתֵיהֶם וְצֶאֱצָאֵיהֶם. כִּי אַתָּה הוּא הָעַז וְהַחָכָם.

  9. 9 وَقِهِمُ ٱلسَّیِّـَٔاتِۚ وَمَن تَقِ ٱلسَّیِّـَٔاتِ یَوۡمَىِٕذࣲ فَقَدۡ رَحِمۡتَهُۥۚ وَذَ ٰ⁠لِكَ هُوَ ٱلۡفَوۡزُ ٱلۡعَظِیمُ

    ווקיהימו ומן תַקִי אַס-סַיִּיאָת יוםאית'ין פקאד רחמתהו וָזָ' אמונה לכה הוּא אל-פוזו אל-עט'ים

    וְהַצֵּל אוֹתָם מִן הָרָעוֹת, וַאֲשֶׁר תַּצִּיל מִן הָרָעוֹת בַּיּוֹם הַהוּא – כִּי רִחַמְתָּ עָלָיו, וְזֶה הוּא הַהַצְלָחָה הַגְּדוֹלָה.

  10. 10 إِنَّ ٱلَّذِینَ كَفَرُوا۟ یُنَادَوۡنَ لَمَقۡتُ ٱللَّهِ أَكۡبَرُ مِن مَّقۡتِكُمۡ أَنفُسَكُمۡ إِذۡ تُدۡعَوۡنَ إِلَى ٱلۡإِیمَـٰنِ فَتَكۡفُرُونَ

    אִנָּא אל-ד'ין כאפארו יוּנָדָאוּנָ למק אללה מִין מכתיכום אנפוסכום אִד' תֻדְעַוְן אִילַי פאתכפורונה

    הִנֵּה הַמְכַפְרִים יִקָּרְאוּ: "שִׂנְאַת הָאֱלֹהִים גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִשִּׂנְאַתְכֶם אֶת עַצְמְכֶם, בְּעֵת שֶׁנִּקְרֵאתֶם לְהַאֲמִין וְסֵרַבְתֶּם".

  11. 11 قَالُوا۟ رَبَّنَاۤ أَمَتَّنَا ٱثۡنَتَیۡنِ وَأَحۡیَیۡتَنَا ٱثۡنَتَیۡنِ فَٱعۡتَرَفۡنَا بِذُنُوبِنَا فَهَلۡ إِلَىٰ خُرُوجࣲ مِّن سَبِیلࣲ

    רבּנא אמתנה אתנתייני וַאְחִייַתְנָא אתנתייני פאעתראפנא בֵּזוּנוֹבִּינָה פהאל אִלָא ח'ורוג' מִין סביל

    יֹאמְרוּ: "רִבּוֹנֵנוּ, הִמְתַּתָּנוּ פַּעֲמַיִם וְהֶחֱיִיתָנוּ פַּעֲמַיִם, וְהוֹדִינוּ בַּחֲטָאֵינוּ. הַאִם יֵשׁ דֶּרֶךְ לָצֵאת?"

  12. 12 ذَ ٰ⁠لِكُم بِأَنَّهُۥۤ إِذَا دُعِیَ ٱللَّهُ وَحۡدَهُۥ كَفَرۡتُمۡ وَإِن یُشۡرَكۡ بِهِۦ تُؤۡمِنُوا۟ۚ فَٱلۡحُكۡمُ لِلَّهِ ٱلۡعَلِیِّ ٱلۡكَبِیرِ

    ד'ה אמונה אִזָא דועיא אללה כפרתם וַאִן יוּשְׁרַק בְּהִי פאל חכמו לילאהי אל-עלי אל כביר

    "זֶה לָכֶם, מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר נִקְרָא אֱלֹהִים לְבַדּוֹ, כִּפַרְתֶּם, וְאִם יֻשְׁתַּף עִמּוֹ (בֵּאלֹהִים אַחֵר) – תַּאֲמִינוּ. הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן הַגָּדוֹל."

  13. 13 هُوَ ٱلَّذِی یُرِیكُمۡ ءَایَـٰتِهِۦ وَیُنَزِّلُ لَكُم مِّنَ ٱلسَّمَاۤءِ رِزۡقࣰاۚ وَمَا یَتَذَكَّرُ إِلَّا مَن یُنِیبُ

    הוּא אלד'י יוּרִיכּוּם איאתיהי וַיּוּנַזִּילוּ מין אל-סמאא ריזק וַמַא יאתאד'כּרו אִלָּא מֵן יוּנֵבּוּ

    הוּא הַמַּרְאֶה לָכֶם אֶת אֹתוֹתָיו, וּמוֹרִיד לָכֶם מִן הַשָּׁמַיִם אֶת צֵידְכֶם. וְלֹא יִזָּכֵר אֶלָּא מִי שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה.

  14. 14 فَٱدۡعُوا۟ ٱللَّهَ مُخۡلِصِینَ لَهُ ٱلدِّینَ وَلَوۡ كَرِهَ ٱلۡكَـٰفِرُونَ

    פָדְעוּ אללה מוח'ליסין להו א-דין וֶלָאוּ קרה אל-כאפירון

    קִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים בְּתָמִים דָּת לוֹ, אַף אִם יִשְׂנְאוּ הַכּוֹפְרִים.

  15. 15 رَفِیعُ ٱلدَّرَجَـٰتِ ذُو ٱلۡعَرۡشِ یُلۡقِی ٱلرُّوحَ مِنۡ أَمۡرِهِۦ عَلَىٰ مَن یَشَاۤءُ مِنۡ عِبَادِهِۦ لِیُنذِرَ یَوۡمَ ٱلتَّلَاقِ

    רפיוע אל-דאראג'אתי זוּ אל-עארש יוּלְקִי אר-רוח עלא מֵן ישע עבאדיהי ליינדר יום אל-תלאקי

    רָם מַעֲלוֹת, בַּעַל הַכִּסֵּא, מַשְׁפִּיעַ אֶת הָרוּחַ (הַהִתְגַּלּוּת) מֵאָמְרָתוֹ עַל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ מֵעֲבָדָיו, לְמַעַן יַזְהִיר אֶת יוֹם הַהִתְכַּנְּסוּת.

  16. 16 یَوۡمَ هُم بَـٰرِزُونَۖ لَا یَخۡفَىٰ عَلَى ٱللَّهِ مِنۡهُمۡ شَیۡءࣱۚ لِّمَنِ ٱلۡمُلۡكُ ٱلۡیَوۡمَۖ لِلَّهِ ٱلۡوَ ٰ⁠حِدِ ٱلۡقَهَّارِ

    יום בארזון יַחְפָא עלאי אללה מִינְהוּם לִימֵן אל-מולכּ לילאהי אל-וה אמונה חדה אל-קאהאר

    יוֹם הֵם יֵצְאוּ, לֹא יִסָּתֵר מֵאֱלֹהִים דָּבָר מֵהֶם. לְמִי הַמְּלוּכָה הַיּוֹם? לֵאלֹהִים הָאֶחָד הַכֹּל-יָכוֹל.

  17. 17 ٱلۡیَوۡمَ تُجۡزَىٰ كُلُّ نَفۡسِۭ بِمَا كَسَبَتۡۚ لَا ظُلۡمَ ٱلۡیَوۡمَۚ إِنَّ ٱللَّهَ سَرِیعُ ٱلۡحِسَابِ

    אל-יאומה כֻּלּוּ נפס בימא ד'ולם אִנָּא אללה סַרִיעֻ אל-חיסאבי

    הַיּוֹם תִּתְמַכֵּר כָּל נֶפֶשׁ בְּמַה שֶּׁרָ

  18. 18 وَأَنذِرۡهُمۡ یَوۡمَ ٱلۡـَٔازِفَةِ إِذِ ٱلۡقُلُوبُ لَدَى ٱلۡحَنَاجِرِ كَـٰظِمِینَۚ مَا لِلظَّـٰلِمِینَ مِنۡ حَمِیمࣲ وَلَا شَفِیعࣲ یُطَاعُ

    וַאַנְדִ'ירְהוּם יום אל-עזיפה אִד' אל-קולוב לאדי אל-חנאג'ירי כאז'ימין לִלְ'אָלִימִין שאפי יוּטַעוּ

    וְהַזְהֵר אוֹתָם עַל הַיּוֹם הַקָּרֵב, בְּעֵת שֶׁהַלְּבָבוֹת יַגִּיעוּ אֶל הַגְּרוֹנוֹת בִּתְקִיפָה. לָרְשָׁעִים לֹא יִהְיֶה לֹא אוֹהֵב נֶאֱמָן וְלֹא מֵפִיץ טוֹבָה שֶׁיִּשָּׁמַע בְּקוֹלוֹ.

  19. 19 یَعۡلَمُ خَاۤىِٕنَةَ ٱلۡأَعۡیُنِ وَمَا تُخۡفِی ٱلصُّدُورُ

    יַעְלַמוּ חָאנִינָה אל-איון וַמַא תוח'פי אל-צדורו

    יוֹדֵעַ מַה מַּטְעוֹת הָעֵינַיִם וְאֶת מַה שֶּׁהַלְּבָבוֹת מַסְתִּירוֹת.

  20. 20 وَٱللَّهُ یَقۡضِی بِٱلۡحَقِّۖ وَٱلَّذِینَ یَدۡعُونَ مِن دُونِهِۦ لَا یَقۡضُونَ بِشَیۡءٍۗ إِنَّ ٱللَّهَ هُوَ ٱلسَّمِیعُ ٱلۡبَصِیرُ

    וואללהו יאקצ'י וואל-לאז'ינה יַדְעוּן מִין דּוּנְהִי יאקדון בִּישַׁאִין אִנָּא אללה הוּא אל-סמיע אל-בציר

    וְאַלְלָהּ יִשְׁפּוֹט בָּאֱמֶת, וְהָאֵלִים אֲשֶׁר יִקְרְאוּ מִבַּלְעָדָיו לֹא יִשְׁפְּטוּ דָּבָר. אָכֵן אַלְלָהּ הוּא הַשּׁוֹמֵעַ הַרוֹאֶה.

  21. 21 ۞ أَوَلَمۡ یَسِیرُوا۟ فِی ٱلۡأَرۡضِ فَیَنظُرُوا۟ كَیۡفَ كَانَ عَـٰقِبَةُ ٱلَّذِینَ كَانُوا۟ مِن قَبۡلِهِمۡۚ كَانُوا۟ هُمۡ أَشَدَّ مِنۡهُمۡ قُوَّةࣰ وَءَاثَارࣰا فِی ٱلۡأَرۡضِ فَأَخَذَهُمُ ٱللَّهُ بِذُنُوبِهِمۡ وَمَا كَانَ لَهُم مِّنَ ٱللَّهِ مِن وَاقࣲ

    אוולם יאסירוא פֵה אל-ארד פאיאנזורואה כייפא כאנא עקיבה אל-ד'ין כאנו מִין כאנו חום אשד מִינְהוּם וואאת'אראן פֵה אל-ארד פאאח'ד'הום אללה ביז׳ונוביהים וַמַא כאנא מין אללה מִין וואק

    הֲלֹא יְסוֹבְבוּ בָאָרֶץ וְיִרְאוּ מַה הָיָה אַחֲרִית הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ לִפְנֵיהֶם? הֵם הָיוּ עֲצוּמִים מֵהֶם בְּכֹחַ וּבְמוֹנְעִים בָּאָרֶץ, אַךְ אֱלֹהִים הֶעֱנִישׁ אוֹתָם עַל חַטֹּאתֵיהֶם, וְלֹא הָיָה לָהֶם מָגֵן מִפְּנֵי אֱלֹהִים.

  22. 22 ذَ ٰ⁠لِكَ بِأَنَّهُمۡ كَانَت تَّأۡتِیهِمۡ رُسُلُهُم بِٱلۡبَیِّنَـٰتِ فَكَفَرُوا۟ فَأَخَذَهُمُ ٱللَّهُۚ إِنَّهُۥ قَوِیࣱّ شَدِیدُ ٱلۡعِقَابِ

    ד'ה אמונה לכה בע-אן-נאהום תאְתִיהִם רוסולוהום בל-ביינת פאקאפארו פאאח'ד'הום אִנַּהוּ קַוִִיּוּן שדיד אל-עקאב

    זאת, משום שבאו אליהם שליחיהם עם אותות ברורות, אך הם כפרו; אז Allah העניש אותם. אכן, הוא חזק, קפדן בעונש.

  23. 23 وَلَقَدۡ أَرۡسَلۡنَا مُوسَىٰ بِـَٔایَـٰتِنَا وَسُلۡطَـٰنࣲ مُّبِینٍ

    וַלַקְד בֶּאָיָתִינָא וסולטן מובין

    וְכֵן שָׁלַחְנוּ אֶת מֹשֶׁה עִם אוֹתוֹתֵינוּ וְסַמְכוּת בְּרוּרָה.

  24. 24 إِلَىٰ فِرۡعَوۡنَ وَهَـٰمَـٰنَ وَقَـٰرُونَ فَقَالُوا۟ سَـٰحِرࣱ كَذَّابࣱ

    אִלָא פרעה ווהאמן וַקָארוּן סָהִיר כַּדָּ'אבֻּן

    אל פרעה, המן וקורח; אך הם קראו (לו) "קוסם שקרן!"...

  25. 25 فَلَمَّا جَاۤءَهُم بِٱلۡحَقِّ مِنۡ عِندِنَا قَالُوا۟ ٱقۡتُلُوۤا۟ أَبۡنَاۤءَ ٱلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ مَعَهُۥ وَٱسۡتَحۡیُوا۟ نِسَاۤءَهُمۡۚ وَمَا كَیۡدُ ٱلۡكَـٰفِرِینَ إِلَّا فِی ضَلَـٰلࣲ

    פלמא ג'אאהום ביל-חאקי אוקטולו אבנאא אל-ד'ין אמנוא ווסטאהיו נסאאהום וַמַא כַּיְדֻ אל-כאפרין אִלָּא פֵה ד'לאל

    וְכַאֲשֶׁר הֵבִיא לָהֶם אֶת הָאֱמֶת מֵאִתָּנוּ, אָמְרוּ: "הָרְגוּ אֶת בְּנֵי הַמַּאֲמִינִים אִתּוֹ, וְהַחֲיוּ אֶת נְשֵׁיהֶם!" אַךָ מַחְשְׁבוֹת הַכּוֹפְרִים אֵינָן אֶלָּא תּוֹעָה.

  26. 26 وَقَالَ فِرۡعَوۡنُ ذَرُونِیۤ أَقۡتُلۡ مُوسَىٰ وَلۡیَدۡعُ رَبَّهُۥۤۖ إِنِّیۤ أَخَافُ أَن یُبَدِّلَ دِینَكُمۡ أَوۡ أَن یُظۡهِرَ فِی ٱلۡأَرۡضِ ٱلۡفَسَادَ

    וַכָּאלַ פַּרְעֹה זארוני אקטול ולידע אח'אפו אן יובאדילה ד'יינכום אַוּ אן יוּזְ'הִירָא פֵה אל-ארד אל-פסאדה

    וְאָמַר פַּרְעֹה: "הַנִּיחוּ לִי לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, וְיִקְרָא אֶל אֲדֹנָיו! כִּי אָנֹכִי יָרֵא פֶּן יְשַׁנֶּה אֶת דַּתְכֶם, אוֹ פֶּן יַגִּיד לְהוֹצִיא פֹרֶן בָּאָרֶץ!"

  27. 27 وَقَالَ مُوسَىٰۤ إِنِّی عُذۡتُ بِرَبِّی وَرَبِّكُم مِّن كُلِّ مُتَكَبِّرࣲ لَّا یُؤۡمِنُ بِیَوۡمِ ٱلۡحِسَابِ

    וַכָּאלַ מוּסָא אִנִּי עוז'תו ביראבי מִין כולי מֻתַכַּבִּיר לא יוּמִינוּ בְּיַוּם אל-חיסאבי

    וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: הִנֵּה חָסִיתִי בֵּאלֹהַי וֵאלֹהֵיכֶם, מִכָּל מִתְגָּאֶה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין בְּיוֹם הַדִּין.

  28. 28 وَقَالَ رَجُلࣱ مُّؤۡمِنࣱ مِّنۡ ءَالِ فِرۡعَوۡنَ یَكۡتُمُ إِیمَـٰنَهُۥۤ أَتَقۡتُلُونَ رَجُلًا أَن یَقُولَ رَبِّیَ ٱللَّهُ وَقَدۡ جَاۤءَكُم بِٱلۡبَیِّنَـٰتِ مِن رَّبِّكُمۡۖ وَإِن یَكُ كَـٰذِبࣰا فَعَلَیۡهِ كَذِبُهُۥۖ وَإِن یَكُ صَادِقࣰا یُصِبۡكُم بَعۡضُ ٱلَّذِی یَعِدُكُمۡۖ إِنَّ ٱللَّهَ لَا یَهۡدِی مَنۡ هُوَ مُسۡرِفࣱ كَذَّابࣱ

    וַכָּאלַ עאלי פרעה יַכְתֻּם אימאנאהו אתאקטולון רַ׳וּלָאן אן יאקול רבי אללה וַקִיד ג'אאכום בל-ביינת מִין וַאִן יאק כאז'יבאן פאעלאיהי כז'יבוהו וַאִן יאק צדיקן יוּסִיבְּכּוּם באס אלד'י יאיעדוכום אִנָּא אללה הוּא מוסריף כַּדָּ'אבֻּן

    וְאִישׁ מַאֲמִין מִבֵּית פַּרְעֹה, אֲשֶׁר כִּסָּה אֶת אֱמוּנָתוֹ, אָמַר: הַאִם תַּהַרְגוּ אִישׁ עַל אֲשֶׁר אוֹמֵר "רִבּוֹנִי הוּא אֱלֹהִים"? וְהֵן הֵבִיא לָכֶם אֹתוֹת בְּרוֹרוֹת מֵרִבּוֹנְכֶם! וְאִם כּוֹזֵב הוּא – עָלָיו תִּהְיֶה כְּזָבוֹ, וְאִם צַדִּיק הוּא – תִּפֹּל עֲלֵיכֶם רָעָה מִן הָרָעוֹת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לָכֶם. אָכֵן, אֱלֹהִים לֹא יַדְרִיךְ אֶת מִי שֶׁהוּא פּוֹשֵׁעַ וְכוֹזֵב.

  29. 29 یَـٰقَوۡمِ لَكُمُ ٱلۡمُلۡكُ ٱلۡیَوۡمَ ظَـٰهِرِینَ فِی ٱلۡأَرۡضِ فَمَن یَنصُرُنَا مِنۢ بَأۡسِ ٱللَّهِ إِن جَاۤءَنَاۚ قَالَ فِرۡعَوۡنُ مَاۤ أُرِیكُمۡ إِلَّا مَاۤ أَرَىٰ وَمَاۤ أَهۡدِیكُمۡ إِلَّا سَبِیلَ ٱلرَّشَادِ

    יא קאומי לכֻמֻ אל-מולכּ אל-יאומה זאהירינה פֵה אל-ארד פאמן יאנסורונה באסי אללה אין קַאלַא פַּרְעֹה מאא אוריקום אִלָּא מאא ארא אהדיכום אִלָּא סבילה אל-רשאד

    עַמִּי, הַיּוֹם הַמַּלְכוּת שֶׁלָּכֶם, אַתֶּם שׁוֹלְטִים בָּאָרֶץ. אֲבָל מִי יוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ מֵחֲרוֹן אַף אַלְלָהּ אִם יָבוֹא עָלֵינוּ? אָמַר פַּרְעֹה: אֵינֶנִּי מַרְאֶה לָכֶם אֶלָּא אֵת אֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה, וְאֵינֶנִּי מַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶלָּא בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר.

  30. 30 وَقَالَ ٱلَّذِیۤ ءَامَنَ یَـٰقَوۡمِ إِنِّیۤ أَخَافُ عَلَیۡكُم مِّثۡلَ یَوۡمِ ٱلۡأَحۡزَابِ

    וַכָּאלַ אמנה יא קאומי אח'אפו מת'ל יום אל-אחזאב

    וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶאֱמִין: "הוֹ עַמִּי, כִּי יָרֵא אָנֹכִי עֲלֵיכֶם כִּימֵי הַקָּשָׁר.

  31. 31 مِثۡلَ دَأۡبِ قَوۡمِ نُوحࣲ وَعَادࣲ وَثَمُودَ وَٱلَّذِینَ مِنۢ بَعۡدِهِمۡۚ وَمَا ٱللَّهُ یُرِیدُ ظُلۡمࣰا لِّلۡعِبَادِ

    מִתְלָא דאב קַוְם תַ'מוּדַא וואל-לאז'ינה וַמַא אללה יוּרִידוּ ז'ולמן

    כְּמוֹ גּוֹרַל עַם נֹחַ, הָעָד וְהַתַּ'מוּד, וְאֵלֶּה שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵיהֶם; וְהָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ חָפֵץ בְּעֹשֶׁק לַעֲבָדָיו.

  32. 32 وَیَـٰقَوۡمِ إِنِّیۤ أَخَافُ عَلَیۡكُمۡ یَوۡمَ ٱلتَّنَادِ

    וַא יַא קַוְמִי אח'אפו עליכום יום אל-תנאדי

    וְעַמִּי, הִנֵּה אֲנִי יָרֵא עֲלֵיכֶם מִיּוֹם הַתְּרוּעָה הַהוּא.

  33. 33 یَوۡمَ تُوَلُّونَ مُدۡبِرِینَ مَا لَكُم مِّنَ ٱللَّهِ مِنۡ عَاصِمࣲۗ وَمَن یُضۡلِلِ ٱللَّهُ فَمَا لَهُۥ مِنۡ هَادࣲ

    יום תואלונה מודבירינה מין אללה אסים ומן יוזליל אללה פָמָא האד

    יוֹם תִּפְנוּ אֲחוֹרַנִית בְּמַפְנֵיכֶם, אֵין לָכֶם מֵאֵת אֱלֹהִים מָגֵן, וַאֲשֶׁר יַתְעֶה אֱלֹהִים – לֹא יִמְצָא לוֹ מַדְרִיךְ.

  34. 34 وَلَقَدۡ جَاۤءَكُمۡ یُوسُفُ مِن قَبۡلُ بِٱلۡبَیِّنَـٰتِ فَمَا زِلۡتُمۡ فِی شَكࣲّ مِّمَّا جَاۤءَكُم بِهِۦۖ حَتَّىٰۤ إِذَا هَلَكَ قُلۡتُمۡ لَن یَبۡعَثَ ٱللَّهُ مِنۢ بَعۡدِهِۦ رَسُولࣰاۚ كَذَ ٰ⁠لِكَ یُضِلُّ ٱللَّهُ مَنۡ هُوَ مُسۡرِفࣱ مُّرۡتَابٌ

    וַלַקְד יוּסוּף מִין קבל בל-ביינת פָמָא זלתום פֵה שאכ מִימָּא ג'אאכום אִזָא חַלַכַּה לאן יאבאת׳ אללה כזא אמונה לכה יוּדִ'לּוּ אללה הוּא מוסריף מורתאבון

    וְכָךְ בָּא אֲלֵיכֶם יוֹסֵף בִּזְמַן עָבַר עִם הָאוֹתוֹת הַבְּרוּרוֹת, אַךְ לֹא פָסַקְתֶּם לְהָטִיל סָפֵק בַּאֲשֶׁר הֵבִיא לָכֶם, עַד אֲשֶׁר כַּאֲשֶׁר מֵת, אֲמַרְתֶּם: "לֹא יָקִים אֱלֹהִים שׁוּלְחָן אַחֲרָיו". כָּכָה מַתְעֶה הָאֱלֹהִים אֶת מִי שֶׁהוּא פוֹשֵׁעַ וּמְפַקֵּף.

  35. 35 ٱلَّذِینَ یُجَـٰدِلُونَ فِیۤ ءَایَـٰتِ ٱللَّهِ بِغَیۡرِ سُلۡطَـٰنٍ أَتَىٰهُمۡۖ كَبُرَ مَقۡتًا عِندَ ٱللَّهِ وَعِندَ ٱلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ۚ كَذَ ٰ⁠لِكَ یَطۡبَعُ ٱللَّهُ عَلَىٰ كُلِّ قَلۡبِ مُتَكَبِّرࣲ جَبَّارࣲ

    אל-ד'ין יוּגָ'אדְלוּן איאת אללה בְּעָ'יְר אתאהום כַּבּוּרַא מקטן ענדה אללה ועינדה אל-ד'ין כזא אמונה לכה יאת'באהו אללה עלא כולי קלבי מֻתַכַּבִּיר ג'באר

    הַמְוַכְּחִים עַל אַתְוָת אֱלֹהִים בְּלִי סַמְכוּת שֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם – גּוֹרֵם תִּעוּב אָיֹם בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וּבְעֵינֵי הַמַּאֲמִינִים. כָּכָה יַחְתֹּם אֱלֹהִים עַל כָּל לֵב גַּאֲוָתָן וְעַקְשָׁן.

  36. 36 وَقَالَ فِرۡعَوۡنُ یَـٰهَـٰمَـٰنُ ٱبۡنِ لِی صَرۡحࣰا لَّعَلِّیۤ أَبۡلُغُ ٱلۡأَسۡبَـٰبَ

    וַכָּאלַ פַּרְעֹה יהאמנו איבני לֵי סַרַח לַעְלִי אבלועו אל-אסבאב

    וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: הֵאָמָן, בְּנֵה לִי מִגְדָּל, לְמַעַן אַגִּיעַ אֶל הַדְּרָכִים.

  37. 37 أَسۡبَـٰبَ ٱلسَّمَـٰوَ ٰ⁠تِ فَأَطَّلِعَ إِلَىٰۤ إِلَـٰهِ مُوسَىٰ وَإِنِّی لَأَظُنُّهُۥ كَـٰذِبࣰاۚ وَكَذَ ٰ⁠لِكَ زُیِّنَ لِفِرۡعَوۡنَ سُوۤءُ عَمَلِهِۦ وَصُدَّ عَنِ ٱلسَّبِیلِۚ وَمَا كَیۡدُ فِرۡعَوۡنَ إِلَّا فِی تَبَابࣲ

    אסבאב אל-סמאווא אמונה טֶה פאעטליע אִלָה וַאִנִּי לאא'ד'ונוהו וַכַּדַ' אמונה לכה זוֹיְנַה לפרון סוּ עמליהי וַא-סֻד-דַא עאנה וַמַא כַּיְדֻ פרעה אִלָּא פֵה תבאבין

    דַּרְכֵי הַשָּׁמַיִם, וְאֶעֱלֶה אֶל אֱלֹהֵי מֹשֶׁה, וַאֲנִי חוֹשֵׁב כִּי הוּא כּוֹזֵב. וְכָךְ הוּתַר לְפַרְעֹה רֹעַ מַעֲשָׂיו, וְנִסְתַּם מִן הַדֶּרֶךְ; וְתָחְבּוּלַת פַּרְעֹה לֹא הָיְתָה אֶלָּא בְּאִבָּדוֹן.

  38. 38 وَقَالَ ٱلَّذِیۤ ءَامَنَ یَـٰقَوۡمِ ٱتَّبِعُونِ أَهۡدِكُمۡ سَبِیلَ ٱلرَّشَادِ

    וַכָּאלַ אמנה יא קאומי אִתַּבִּעוּנִי אהדיכום סבילה אל-רשאד

    וְהָאִישׁ הַמַּאֲמִין אָמַר: "עַמִּי, לְכוּ אַחֲרַי וַאֲנַחֵת אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר".

  39. 39 یَـٰقَوۡمِ إِنَّمَا هَـٰذِهِ ٱلۡحَیَوٰةُ ٱلدُّنۡیَا مَتَـٰعࣱ وَإِنَّ ٱلۡـَٔاخِرَةَ هِیَ دَارُ ٱلۡقَرَارِ

    יא קאומי אל-חיאתו דוניה מתאעון וַאִנַּא אל-אח'ירה הייה דאר אל-קראר

    עַמִּי, חַיֵּי הַהֲוָיָה הַזֹּאת אֵינָם אֶלָּא הַנָּאָה זְמַנִּית, וְהָעוֹלָם הַבָּא הוּא בֵּית הַקֶּבַע.

  40. 40 مَنۡ عَمِلَ سَیِّئَةࣰ فَلَا یُجۡزَىٰۤ إِلَّا مِثۡلَهَاۖ وَمَنۡ عَمِلَ صَـٰلِحࣰا مِّن ذَكَرٍ أَوۡ أُنثَىٰ وَهُوَ مُؤۡمِنࣱ فَأُو۟لَـٰۤىِٕكَ یَدۡخُلُونَ ٱلۡجَنَّةَ یُرۡزَقُونَ فِیهَا بِغَیۡرِ حِسَابࣲ

    עמילה פלעה יוּג׳-זָא אִלָּא מת'להא עמילה צאלח מִין זכר אַוּ אונתא וָהוּוָה מֻאְמִין פאולייך ידח'לון אל ג'נה יורזקון פִיהָא בְּעָ'יְר חיסאב

    מַעֲשֵׂה רָע יֻשַּׁב רַק כְּמוֹתוֹ, וּמַעֲשֵׂה טוֹב – בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה – וְהוּא מַאֲמִין, אֵלֶּה יִכָּנְסוּ אֶל הַגַּן וְיֻשְׁפְּעוּ בָּהּ לְלֹא חֶשְׁבּוֹן.

  41. 41 ۞ وَیَـٰقَوۡمِ مَا لِیۤ أَدۡعُوكُمۡ إِلَى ٱلنَّجَوٰةِ وَتَدۡعُونَنِیۤ إِلَى ٱلنَّارِ

    וַא יַא קַוְמִי אדעוקום אִילַי אַן-נַגַ'וָאתִ ואתדעונני אִילַי אַן-נָאר

    וְעַמִּי, מַה לִּי אֲנִי קוֹרֵא לָכֶם לִישׁוּעָה וְאַתֶּם קוֹרְאִים לִי אֶל הָאֵשׁ.

  42. 42 تَدۡعُونَنِی لِأَكۡفُرَ بِٱللَّهِ وَأُشۡرِكَ بِهِۦ مَا لَیۡسَ لِی بِهِۦ عِلۡمࣱ وَأَنَا۠ أَدۡعُوكُمۡ إِلَى ٱلۡعَزِیزِ ٱلۡغَفَّـٰرِ

    תדעונוני לאכֿור בילאהי וואשריק בְּהִי לייסה לֵי בְּהִי וַאֲנָא אדעוקום אִילַי אל-עזיז אל-ע'פאר

    אַתֶּם קוֹרְאִים לִי לִכְפּוֹר בֵּאלֹהִים וּלְשַׁתֵּף אִתּוֹ אֵת אֲשֶׁר אֵין לִי בּוֹ דַעַת, וַאֲנִי קוֹרֵא לָכֶם אֶל הָעֲצוּם, הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ.

  43. 43 لَا جَرَمَ أَنَّمَا تَدۡعُونَنِیۤ إِلَیۡهِ لَیۡسَ لَهُۥ دَعۡوَةࣱ فِی ٱلدُّنۡیَا وَلَا فِی ٱلۡـَٔاخِرَةِ وَأَنَّ مَرَدَّنَاۤ إِلَى ٱللَّهِ وَأَنَّ ٱلۡمُسۡرِفِینَ هُمۡ أَصۡحَـٰبُ ٱلنَّارِ

    ג'ראמה אנמא איליהי לייסה דעווה פֵה דוניה פֵה אל-אח'ירתי וַאַנַּא מרדונה אִילַי אללה וַאַנַּא אל-מוסריפין חום אסחאבו אַן-נָאר

    אין ספק שאתם קוראים לי אל אשר אין לקרוא לו, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא; ושובנו הוא אל אללה, ואכן המתירנים הם שוכני האש.

  44. 44 فَسَتَذۡكُرُونَ مَاۤ أَقُولُ لَكُمۡۚ وَأُفَوِّضُ أَمۡرِیۤ إِلَى ٱللَّهِۚ إِنَّ ٱللَّهَ بَصِیرُۢ بِٱلۡعِبَادِ

    פסתאד'כורון מאא אקולו ועפווזו אמרי אִילַי אִנָּא אללה בסיר בילעיבאדי

    בְּקָרוֹב תִּזְכְּרוּ אֶת אֲשֶׁר אֹמַר לָכֶם, וַאֲנִי מַפְקִיד אֶת דְּבָרִי לֵאלֹהִים, כִּי אֱלֹהִים צוֹפֶה בְּעַבָדָיו.

  45. 45 فَوَقَىٰهُ ٱللَّهُ سَیِّـَٔاتِ مَا مَكَرُوا۟ۖ وَحَاقَ بِـَٔالِ فِرۡعَوۡنَ سُوۤءُ ٱلۡعَذَابِ

    פאואקיאו אללה סַיַּאתִ מַכָּרוּ וַהַאק בְּאַלִי פרעה סוּ אל-עאז'בי

    וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אוֹתוֹ מֵרָעַת מַה שָּׁזָמוּ, וְהִקִּיף אֶת בֵּית פַּרְעֹה עֹנֶשׁ רָע.

  46. 46 ٱلنَّارُ یُعۡرَضُونَ عَلَیۡهَا غُدُوࣰّا وَعَشِیࣰّاۚ وَیَوۡمَ تَقُومُ ٱلسَّاعَةُ أَدۡخِلُوۤا۟ ءَالَ فِرۡعَوۡنَ أَشَدَّ ٱلۡعَذَابِ

    יוּעְרָד'וּן עליה ע'ודוואן וַעֲשִׁיָּא וַיּוֹם תַקוּמוּ אַס-סַאעַה אדחילווא אל פרעה אשד אל-עאז'בי

    הָאֵשׁ, יוּבָאוּ לְפָנֶיהָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב; וּבַיּוֹם שֶׁתָּקוּם הַשָּׁעָה (יוֹם הַדִּין): "הַכְנִיסוּ אֶת עַם פַּרְעֹה אֶל הָעֹנֶשׁ הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר!"

  47. 47 وَإِذۡ یَتَحَاۤجُّونَ فِی ٱلنَّارِ فَیَقُولُ ٱلضُّعَفَـٰۤؤُا۟ لِلَّذِینَ ٱسۡتَكۡبَرُوۤا۟ إِنَّا كُنَّا لَكُمۡ تَبَعࣰا فَهَلۡ أَنتُم مُّغۡنُونَ عَنَّا نَصِیبࣰا مِّنَ ٱلنَّارِ

    וואיז יאתהאג'ון פֵה אַן-נָאר פאיאקולו אל-ד'ועפא לילאד'ינה קונה לכום תבאן פהאל מוע'נון עאנא נסיבאן מין אַן-נָאר

    וְהִנֵּה יָרִיבוּ בֵינֵיהֶם בָּאֵשׁ, וְיֹאמְרוּ הַחַלָּשִׁים לַאֲשֶׁר הִתְגַּאוּ: "הֵן הָיִינוּ אַחֲרֵיכֶם, הַאִם תּוּכְלוּ לָשֵׂאת מִמֶּנּוּ חֵלֶק מִן הָאֵשׁ?"

  48. 48 قَالَ ٱلَّذِینَ ٱسۡتَكۡبَرُوۤا۟ إِنَّا كُلࣱّ فِیهَاۤ إِنَّ ٱللَّهَ قَدۡ حَكَمَ بَیۡنَ ٱلۡعِبَادِ

    קַאלַא אל-ד'ין כול אִנָּא אללה קד חַכַּמַה ביינא אל-עיבאדי

    אלה שהתנשאו יאמרו: "כולנו באש הזאת! אכן, אללה שפט בין עבדיו!"

  49. 49 وَقَالَ ٱلَّذِینَ فِی ٱلنَّارِ لِخَزَنَةِ جَهَنَّمَ ٱدۡعُوا۟ رَبَّكُمۡ یُخَفِّفۡ عَنَّا یَوۡمࣰا مِّنَ ٱلۡعَذَابِ

    וַכָּאלַ אל-ד'ין פֵה אַן-נָאר להזנה ג'הנם אודעו רבבוכום יוּחָפִיף עאנא יַוּמָן מין אל-עאז'בי

    וְיֹאמְרוּ אֲשֶׁר בָּאֵשׁ לְשׁוֹמְרֵי גֵיהִנֹּם: "קִרְאוּ אֶל רִבּוֹנְכֶם, יָקֵל מֵעָלֵינוּ יוֹם אֶחָד מִן הָעֹנֶשׁ".

  50. 50 قَالُوۤا۟ أَوَلَمۡ تَكُ تَأۡتِیكُمۡ رُسُلُكُم بِٱلۡبَیِّنَـٰتِۖ قَالُوا۟ بَلَىٰۚ قَالُوا۟ فَٱدۡعُوا۟ۗ وَمَا دُعَـٰۤؤُا۟ ٱلۡكَـٰفِرِینَ إِلَّا فِی ضَلَـٰلٍ

    קאלו אוולם תַאק תא'תיכום רסולוכום וַמַא דועא אל-כאפרין אִלָּא פֵה ד'לאל

    אָמְרוּ: "הֲלֹא בָּאוּ אֲלֵיכֶם שְׁלִיחֵיכֶם בָּאוֹתוֹת הַבְּרוּרוֹת?" אָמְרוּ: "כֵּן". אָמְרוּ: "אִם כֵּן, הִתְפַּלְּלוּ!" וּתְפִלַּת הַכּוֹפְרִים אֵינֶנָּה אֶלָּא תּוֹעָה.

  51. 51 إِنَّا لَنَنصُرُ رُسُلَنَا وَٱلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ فِی ٱلۡحَیَوٰةِ ٱلدُّنۡیَا وَیَوۡمَ یَقُومُ ٱلۡأَشۡهَـٰدُ

    לנאנסורו רוסולאנה וואל-לאז'ינה אמנוא פֵה אל-חיאת דוניה וַיּוֹם יַקוּמוּ אל-אשהאדו

    אָכֵן, נַעֲזֹר לִשְׁלִיחֵינוּ וְלַמַּאֲמִינִים בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וּבַיּוֹם אֲשֶׁר יָקוּמוּ הָעֵדִים.

  52. 52 یَوۡمَ لَا یَنفَعُ ٱلظَّـٰلِمِینَ مَعۡذِرَتُهُمۡۖ وَلَهُمُ ٱللَّعۡنَةُ وَلَهُمۡ سُوۤءُ ٱلدَّارِ

    יום יאנפאו אל-ט'אלימין מעזירתהום וַלַהוּם אללאנת וַלַהוּם סוּ אַד-דָארִי

    יוֹם אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל לַמַּעֲוִילִים הִתְנַצְּלוּתָם, וְלָהֶם הַקְּלָלָה וְלָהֶם מְעוֹן הָרָע.

  53. 53 وَلَقَدۡ ءَاتَیۡنَا مُوسَى ٱلۡهُدَىٰ وَأَوۡرَثۡنَا بَنِیۤ إِسۡرَ ٰ⁠ۤءِیلَ ٱلۡكِتَـٰبَ

    וַלַקְד אטינה מוּסָא וַאַוְרַתְ'נָא באני אסרא אמונה איל אל כיתאב

    וְכָבֵד נָתַנּוּ לְמֹשֶׁה הַהוֹרָאָה, וְהִנְחַלְנוּ אֶת־הַסֵּפֶר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

  54. 54 هُدࣰى وَذِكۡرَىٰ لِأُو۟لِی ٱلۡأَلۡبَـٰبِ

    הודן וז'יקרא לעולי אל-בא-בי

    הוראה וזיכרון לאנשי התבונה.

  55. 55 فَٱصۡبِرۡ إِنَّ وَعۡدَ ٱللَّهِ حَقࣱّ وَٱسۡتَغۡفِرۡ لِذَنۢبِكَ وَسَبِّحۡ بِحَمۡدِ رَبِّكَ بِٱلۡعَشِیِّ وَٱلۡإِبۡكَـٰرِ

    פאסביר אִנָּא וַעְדַ אללה חק וסטגפיר לז'נביק וסביח בֶּהַמְדִי רביק בילעשי וואל איבקארי

    הִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת, כִּי הַבְטָחַת אֱלֹהִים אֱמֶת הִיא, וּבַקֵּשׁ סְלִיחָה עַל חַטָּאתְךָ, וְשַׁבֵּחַ אֶת רִנַּת רִבּוֹנְךָ בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר.

  56. 56 إِنَّ ٱلَّذِینَ یُجَـٰدِلُونَ فِیۤ ءَایَـٰتِ ٱللَّهِ بِغَیۡرِ سُلۡطَـٰنٍ أَتَىٰهُمۡ إِن فِی صُدُورِهِمۡ إِلَّا كِبۡرࣱ مَّا هُم بِبَـٰلِغِیهِۚ فَٱسۡتَعِذۡ بِٱللَّهِۖ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلسَّمِیعُ ٱلۡبَصِیرُ

    אִנָּא אל-ד'ין יוּגָ'אדְלוּן איאת אללה בְּעָ'יְר אין פֵה סודוריהם אִלָּא קיברון מַא ביבלגיה פאסתעיז' אִנַּהוּ הוּא אל-סמיע אל-בציר

    אלה אשר מתווכחים על אותות אלוהים ללא כל סמכות שניתנה להם, אין בליבם אלא גאווה אשר לא יוכלו להגשימה. חסה באלוהים, כי הוא השומע והרואה כל דבר.

  57. 57 لَخَلۡقُ ٱلسَّمَـٰوَ ٰ⁠تِ وَٱلۡأَرۡضِ أَكۡبَرُ مِنۡ خَلۡقِ ٱلنَّاسِ وَلَـٰكِنَّ أَكۡثَرَ ٱلنَّاسِ لَا یَعۡلَمُونَ

    לח'לוקו אל-סמאווא אמונה טֶה וואל ארדי חלק אלנאס וַלָכִין אכת'ר אלנאס יַעְלְמוּן

    בְּרֵאשִׁית בְּרִיאַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִבְּרִיאַת הַבְּנֵי אָדָם, אַךְ רֹב הַבְּנֵי אָדָם אֵינָם מְבִינִים.

  58. 58 وَمَا یَسۡتَوِی ٱلۡأَعۡمَىٰ وَٱلۡبَصِیرُ وَٱلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ وَعَمِلُوا۟ ٱلصَّـٰلِحَـٰتِ وَلَا ٱلۡمُسِیۤءُۚ قَلِیلࣰا مَّا تَتَذَكَّرُونَ

    וַמַא אל-אעמא אל-באסירו וואל-לאז'ינה אמנוא וַעֲמִילוּ אל-צאלחאת אל-מסיח קלילאן מַא תעתק ערבי

    לֹא יִשְׁווּ הָעִוֵּר וְהַפּוֹקֵחַ, וְלֹא הַמַּאֲמִינִים וְהָעוֹשִׂים מַעֲשִׂים טוֹבִים לָרָשָׁע. מְעַט הוּא זִכְרוֹנְכֶם בַּאֲזָהָרוֹת.

  59. 59 إِنَّ ٱلسَّاعَةَ لَـَٔاتِیَةࣱ لَّا رَیۡبَ فِیهَا وَلَـٰكِنَّ أَكۡثَرَ ٱلنَّاسِ لَا یُؤۡمِنُونَ

    אִנָּא א-סאעה לאטיה לא רייבא פִיהָא וַלָכִין אכת'ר אלנאס יוּמִינוּן

    אָכֵן הַשָּׁעָה בּוֹא תָבוֹא, אֵין כָּל סָפֵק בָּהּ, אַךְ רֹב הַבְּנֵי אָדָם לֹא יַאֲמִינוּ.

  60. 60 وَقَالَ رَبُّكُمُ ٱدۡعُونِیۤ أَسۡتَجِبۡ لَكُمۡۚ إِنَّ ٱلَّذِینَ یَسۡتَكۡبِرُونَ عَنۡ عِبَادَتِی سَیَدۡخُلُونَ جَهَنَّمَ دَاخِرِینَ

    וַכָּאלַ רבוכומו אדוני אסתג'יב אִנָּא אל-ד'ין יאסטכבירון עיבאדתי סַייֶדְחוּלוּן ג'הנם דאח'ירינה

    וְאָמַר רִבּוֹנְכֶם: "קְרָאוּנִי, אֶעֱנֶה לָכֶם. אַךְ הָאֲנָשִׁים הַמִּתְנַשְּׂאִים מֵעֲבוֹדָתִי, יִכָּנְסוּ לְגֵיהִנּוֹם בְּאַפְלָיָה."

  61. 61 ٱللَّهُ ٱلَّذِی جَعَلَ لَكُمُ ٱلَّیۡلَ لِتَسۡكُنُوا۟ فِیهِ وَٱلنَّهَارَ مُبۡصِرًاۚ إِنَّ ٱللَّهَ لَذُو فَضۡلٍ عَلَى ٱلنَّاسِ وَلَـٰكِنَّ أَكۡثَرَ ٱلنَّاسِ لَا یَشۡكُرُونَ

    אללה אלד'י ג'עלה לכֻמֻ אללַיְל לה תס כונו פייה מובסיראן אִנָּא אללה לז'ו פזלין עלאי אלנאס וַלָכִין אכת'ר אלנאס יאשְכּוּרוּן

    אלוהים הוא זה אשר עשה לכם את הלילה למען תינוחו בו, ואת היום לראייה. אכן אלוהים מלא חסד על האנשים, אך רוב האנשים אינם מכירים תודה.

  62. 62 ذَ ٰ⁠لِكُمُ ٱللَّهُ رَبُّكُمۡ خَـٰلِقُ كُلِّ شَیۡءࣲ لَّاۤ إِلَـٰهَ إِلَّا هُوَۖ فَأَنَّىٰ تُؤۡفَكُونَ

    ד'ה אמונה לכום אללה רבכום ח'אליק כולי שיי אִלָה אִלָּא פא אנה תופאכונה

    זֶה הוּא אֱלֹהִים, רִבּוֹנְכֶם, בּוֹרֵא כָּל דָּבָר, אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדָיו; לָכֵן אֵיךְ אַתֶּם מִסְתַּלְּקִים (מֵאֱמֶת)?

  63. 63 كَذَ ٰ⁠لِكَ یُؤۡفَكُ ٱلَّذِینَ كَانُوا۟ بِـَٔایَـٰتِ ٱللَّهِ یَجۡحَدُونَ

    כזא אמונה לכה יוּפקוּ אל-ד'ין כאנו ביאתי אללה יעג'דון

    כָּכָה מֻתְעִים הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ מְכַחֲשִׁים בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים.

  64. 64 ٱللَّهُ ٱلَّذِی جَعَلَ لَكُمُ ٱلۡأَرۡضَ قَرَارࣰا وَٱلسَّمَاۤءَ بِنَاۤءࣰ وَصَوَّرَكُمۡ فَأَحۡسَنَ صُوَرَكُمۡ وَرَزَقَكُم مِّنَ ٱلطَّیِّبَـٰتِۚ ذَ ٰ⁠لِكُمُ ٱللَّهُ رَبُّكُمۡۖ فَتَبَارَكَ ٱللَّهُ رَبُّ ٱلۡعَـٰلَمِینَ

    אללה אלד'י ג'עלה לכֻמֻ אל-ארד קראן וואל-סמאא בנאא וַצַוַּרַכֻּם פאחסאנה וַרַזַכּוּם מין ד'ה אמונה לכום אללה פאתבאראכה אללה רַבּוּ אל-עאלמין

    אלוהים הוא זה אשר שם לכם את הארץ כמקום מנוחה, ואת השמיים כגג, ועצב אתכם ויפח את צורתכם, ופרנס אתכם מן הטוב. זהו אלוהים ריבונכם, ברוך אלוהים ריבון העולמים.

  65. 65 هُوَ ٱلۡحَیُّ لَاۤ إِلَـٰهَ إِلَّا هُوَ فَٱدۡعُوهُ مُخۡلِصِینَ لَهُ ٱلدِّینَۗ ٱلۡحَمۡدُ لِلَّهِ رَبِّ ٱلۡعَـٰلَمِینَ

    הוּא אל-חייו לא אִלָה אִלָּא הוּא פָדֻעוּהוּ מוח'ליסין להו לילאהי רַבִּי אל-עאלמין

    הוּא הַחַי, אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדָיו, עַל כֵּן קִרְאוּ אֵלָיו בְּתָמִים בְּאֱמוּנַת לֵב. כָּל הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים.

  66. 66 ۞ قُلۡ إِنِّی نُهِیتُ أَنۡ أَعۡبُدَ ٱلَّذِینَ تَدۡعُونَ مِن دُونِ ٱللَّهِ لَمَّا جَاۤءَنِیَ ٱلۡبَیِّنَـٰتُ مِن رَّبِّی وَأُمِرۡتُ أَنۡ أُسۡلِمَ لِرَبِّ ٱلۡعَـٰلَمِینَ

    קול אִנִּי נוהיטו אעבודא אל-ד'ין תדעון מִין דוּנֶה אללה לאמא ג'אאני אל-באיינת מִין רַבִּי וַאַמִירְתוּ אוסלימה לראבי אל-עאלמין

    אֱמֹר: "הִנֵּה נֶאֱסַר עָלַי לְעָבֵד אֶת אֲשֶׁר אַתֶּם עוֹבְדִים מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים, אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלַי הָרְאָיוֹת הַבְּהִירוֹת מֵרִבּוֹנִי, וְצֻוֵּיתִי לְהִכָּנַע לְרִבּוֹן הָעוֹלָמִים."

  67. 67 هُوَ ٱلَّذِی خَلَقَكُم مِّن تُرَابࣲ ثُمَّ مِن نُّطۡفَةࣲ ثُمَّ مِنۡ عَلَقَةࣲ ثُمَّ یُخۡرِجُكُمۡ طِفۡلࣰا ثُمَّ لِتَبۡلُغُوۤا۟ أَشُدَّكُمۡ ثُمَّ لِتَكُونُوا۟ شُیُوخࣰاۚ وَمِنكُم مَّن یُتَوَفَّىٰ مِن قَبۡلُۖ وَلِتَبۡلُغُوۤا۟ أَجَلࣰا مُّسَمࣰّى وَلَعَلَّكُمۡ تَعۡقِلُونَ

    הוּא אלד'י מִין תוראב ת'ומה מִין נוטפה ת'ומה ת'ומה יוחריג'וכום טיפלאן ת'ומה לתבלועא אשודכום ת'ומה להיותכם שויוּחָא וַמִינְכּוּם מֵן יוּתַוַאפַא מִין וַלֵתַבְּלוּעוּא אג'לאן וֶלַעְלַכּוּם תעקילונה

    הוּא אֲשֶׁר בָּרָא אֶתְכֶם מֵעָפָר, אַחַר מִטִּפַּת זֶרַע, אַחַר מִקְרִישׁ דָּם, אַחַר מוֹצִיא אֶתְכֶם יְלָדִים, אַחַר (מְאִיר לָכֶם) לְהַגִּיעַ לְאֵיל כֹּחֲכֶם, אַחַר לִהְיוֹת זְקֵנִים. וּמִכֶּם מִי שֶׁיָּמוּת בְּטֶרֶם, וְלְהַגִּיעַ לְמוֹעֵד מְסֻיָּם, וְלְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ.

  68. 68 هُوَ ٱلَّذِی یُحۡیِۦ وَیُمِیتُۖ فَإِذَا قَضَىٰۤ أَمۡرࣰا فَإِنَّمَا یَقُولُ لَهُۥ كُن فَیَكُونُ

    הוּא אלד'י יוּחְיִי וַיּוּמִיתוּ פֵידְהָא קאזא אמראן פאעינאמא יַקוּלוּ קוּן פַיְכּוּנוּ

    הוּא הַמְחַיֶּה וּמֵמִית, וּכְשֶׁהוּא גּוֹזֵר דָּבָר, הוּא רַק אוֹמֵר לוֹ "הֱיֵה!" וְהוּא נִהְיֶה.

  69. 69 أَلَمۡ تَرَ إِلَى ٱلَّذِینَ یُجَـٰدِلُونَ فِیۤ ءَایَـٰتِ ٱللَّهِ أَنَّىٰ یُصۡرَفُونَ

    אלאם טרה אִילַי אל-ד'ין יוּגָ'אדְלוּן איאת אללה אנא יוסראפונה

    הֲלֹא רָאִיתָ אֶת הָאֲנָשִׁים הַמְּוַכְחִים בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים? כֵּיצַד הֵם סָרִים מִן הָאֱמֶת?

  70. 70 ٱلَّذِینَ كَذَّبُوا۟ بِٱلۡكِتَـٰبِ وَبِمَاۤ أَرۡسَلۡنَا بِهِۦ رُسُلَنَاۖ فَسَوۡفَ یَعۡلَمُونَ

    אל-ד'ין כַּזַּבּוּ ביל כיתאבי בְּהִי פאסוף יַעְלְמוּן

    הַמְכַחֲשִׁים בַּסֵּפֶר וּבְכָל אֲשֶׁר שָׁלַחְנוּ אֶת שְׁלִיחֵינוּ בּוֹ, עַד מְהֵרָה יֵדְעוּ.

  71. 71 إِذِ ٱلۡأَغۡلَـٰلُ فِیۤ أَعۡنَـٰقِهِمۡ وَٱلسَّلَـٰسِلُ یُسۡحَبُونَ

    אִד' אל-אע'לאלו אעְנָאקִהִם ווסלאסיל יושאבון

    בְּעֵת שֶׁהַמּוֹטוֹת עַל צַוְּארֵיהֶם וְהַשַּׁרְשְׁרוֹת, וְהֵם נִגְרָרִים.

  72. 72 فِی ٱلۡحَمِیمِ ثُمَّ فِی ٱلنَّارِ یُسۡجَرُونَ

    פֵה אל-חמימ ת'ומה פֵה אַן-נָאר יוס׳ג׳ורון

    בְּמַ֣יִם רוֹתְחִ֔ים וְאַחַ֖ר בָּאֵ֣שׁ יִצָּל֑וּ

  73. 73 ثُمَّ قِیلَ لَهُمۡ أَیۡنَ مَا كُنتُمۡ تُشۡرِكُونَ

    ת'ומה קילה להום אַיְנַא תֻּשְׁרִיקוּן

    אָז יֵאָמֵר לָהֶם: "הֵיכָן הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר הֱיִיתֶם מְשַׁתְּפִים (עִם אֱלֹהִים)?"

  74. 74 مِن دُونِ ٱللَّهِۖ قَالُوا۟ ضَلُّوا۟ عَنَّا بَل لَّمۡ نَكُن نَّدۡعُوا۟ مِن قَبۡلُ شَیۡـࣰٔاۚ كَذَ ٰ⁠لِكَ یُضِلُّ ٱللَّهُ ٱلۡكَـٰفِرِینَ

    מִין דוּנֶה ד'אלו עאנא בַּל לאם נְכֻן נדועא מִין קבל כזא אמונה לכה יוּדִ'לּוּ אללה אל-כאפרין

    "מלבד אלוהים?" הם יענו: "הם עזבו אותנו לנפשנו; לא, לא התחננו מעולם לדבר (שהיה קיים באמת)." כך אלוהים נותן לכופרים לתעות.

  75. 75 ذَ ٰ⁠لِكُم بِمَا كُنتُمۡ تَفۡرَحُونَ فِی ٱلۡأَرۡضِ بِغَیۡرِ ٱلۡحَقِّ وَبِمَا كُنتُمۡ تَمۡرَحُونَ

    ד'ה אמונה בימא תפריחון פֵה אל-ארד בְּעָ'יְר אל-חאקי וובימא תמרהון

    זֶה לָכֶם בִּגְלַל שֶׁהֱיִיתֶם שְׂמֵחִים בָּאָרֶץ בְּלֹא אֱמֶת, וּבִגְלַל שֶׂהֱיִיתֶם מִתְנַשְּׂאִים.

  76. 76 ٱدۡخُلُوۤا۟ أَبۡوَ ٰ⁠بَ جَهَنَّمَ خَـٰلِدِینَ فِیهَاۖ فَبِئۡسَ مَثۡوَى ٱلۡمُتَكَبِّرِینَ

    אבו אמונה בָּא ג'הנם ח'אלידין פַבִּיסַ מסווה אל-מותכאבירין

    היכנסו בשערי הגיהינום, לשכון שם לנצח. ואכן, מה נורא הוא משכנם של המתנשאים!

  77. 77 فَٱصۡبِرۡ إِنَّ وَعۡدَ ٱللَّهِ حَقࣱّۚ فَإِمَّا نُرِیَنَّكَ بَعۡضَ ٱلَّذِی نَعِدُهُمۡ أَوۡ نَتَوَفَّیَنَّكَ فَإِلَیۡنَا یُرۡجَعُونَ

    פאסביר אִנָּא וַעְדַ אללה פֶאִמָּא נוריאנקה באס אלד'י נאעידוהום אַוּ נתאוופאיאנק פה איליינא יורג'און

    הִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת, כִּי הַבְטָחַת אֱלֹהִים אֱמֶת הִיא. בֵּין אִם נַרְאֶה לְךָ בַּחַיִּים הָאֵלֶּה מִקְצָת מַה שֶּׁהִבְטַחְנוּ לָהֶם, וּבֵין אִם נִקַּח אֶת נַפְשְׁךָ (לְרַחֲמֵינוּ) – אֵלֵינוּ יוּשְׁבוּ.

  78. 78 وَلَقَدۡ أَرۡسَلۡنَا رُسُلࣰا مِّن قَبۡلِكَ مِنۡهُم مَّن قَصَصۡنَا عَلَیۡكَ وَمِنۡهُم مَّن لَّمۡ نَقۡصُصۡ عَلَیۡكَۗ وَمَا كَانَ لِرَسُولٍ أَن یَأۡتِیَ بِـَٔایَةٍ إِلَّا بِإِذۡنِ ٱللَّهِۚ فَإِذَا جَاۤءَ أَمۡرُ ٱللَّهِ قُضِیَ بِٱلۡحَقِّ وَخَسِرَ هُنَالِكَ ٱلۡمُبۡطِلُونَ

    וַלַקְד רסול מִין קבליכּ מֵן קסאסנא עליכּ וַמִנְהוּם מֵן לאם נקסוס וַמַא כאנא לראסולין אן יאטיה ביאתין אִלָּא בֵּאִזְנִי פֵידְהָא ג'אא אמר אללה קוזִיָה ביל-חאקי וָחֲסִירָא הונאלִכּ אל-מובטילון

    וְכִֽי־שָׁלַחְנוּ שְׁלִיחִים לְפָנֶיךָ, מֵהֶם יֵשׁ אֲשֶׁר סִפַּרְנוּ לְךָ אֶת סִפּוּרָם, וּמֵהֶם יֵשׁ אֲשֶׁר לֹא־סִפַּרְנוּ לְךָ. וְלֹא יָאֶה לְשׁוּם שָׁלִיחַ לְהָבִיא אוֹת, בִּלְתִּי אִם בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים. וּבְבוֹא צִוְיוֹ הָאֱלֹהִים, יֵעָשֶׂה מִשְׁפָּט בֶּאֱמֶת, וְיֹאבְדוּ שָׁם הַמְאַבְּדִים.

  79. 79 ٱللَّهُ ٱلَّذِی جَعَلَ لَكُمُ ٱلۡأَنۡعَـٰمَ لِتَرۡكَبُوا۟ مِنۡهَا وَمِنۡهَا تَأۡكُلُونَ

    אללה אלד'י ג'עלה לכֻמֻ אל-אנעם לְתַרְכְּבוּ מינה וָמֵנָה תַאכּוּלוּן

    אלוהים הוא זה אשר נתן לכם את הבהמות, כדי שתרכבו על חלקן ומחלקן תאכלו.

  80. 80 وَلَكُمۡ فِیهَا مَنَـٰفِعُ وَلِتَبۡلُغُوا۟ عَلَیۡهَا حَاجَةࣰ فِی صُدُورِكُمۡ وَعَلَیۡهَا وَعَلَى ٱلۡفُلۡكِ تُحۡمَلُونَ

    וַלָכוּם פִיהָא מנאפיוע עליה חאג׳ה פֵה סודוריקום ועליה וַעֲלָא אל-פולכ תוחמלון

    וְלָכֶם בָּהֶן תּוֹעָלוֹת, וּלְמַעַן תַּשִּׂיגוּ דַּרְכָּן צֹרֶךְ שֶׁבְּלִבְּכֶם, וְעָלֵיהֶן וְעַל הָאֳנִיּוֹת נוֹשָׂאִים אֶתְכֶם.

  81. 81 وَیُرِیكُمۡ ءَایَـٰتِهِۦ فَأَیَّ ءَایَـٰتِ ٱللَّهِ تُنكِرُونَ

    וַיורִיכּוּם איאתיהי פאיה איאת אללה תֻנְכִּירוֹנָה

    ויראה לכם את אותותיו, אז את אילו מאותות אלוהים תתכחשו?

  82. 82 أَفَلَمۡ یَسِیرُوا۟ فِی ٱلۡأَرۡضِ فَیَنظُرُوا۟ كَیۡفَ كَانَ عَـٰقِبَةُ ٱلَّذِینَ مِن قَبۡلِهِمۡۚ كَانُوۤا۟ أَكۡثَرَ مِنۡهُمۡ وَأَشَدَّ قُوَّةࣰ وَءَاثَارࣰا فِی ٱلۡأَرۡضِ فَمَاۤ أَغۡنَىٰ عَنۡهُم مَّا كَانُوا۟ یَكۡسِبُونَ

    אפאלם יאסירוא פֵה אל-ארד פאיאנזורואה כייפא כאנא עקיבה אל-ד'ין מִין אכת'ר מִינְהוּם וַאַשַדַּ וואאת'אראן פֵה אל-ארד אע'נא מַא כאנו יאכסיבון

    הֲלֹא יִסְעוּ בָּאָרֶץ וְיִרְאוּ מַה הָיָה אַחֲרִית הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ לִפְנֵיהֶם? הֵם הָיוּ רַבִּים מֵהֶם וַעֲצוּמִים מֵהֶם בְּכֹחַ וּבְמוֹפְתִים בָּאָרֶץ, אַךְ לֹא הוֹעִיל לָהֶם כָּל אֲשֶׁר רָכָשׁוּ.

  83. 83 فَلَمَّا جَاۤءَتۡهُمۡ رُسُلُهُم بِٱلۡبَیِّنَـٰتِ فَرِحُوا۟ بِمَا عِندَهُم مِّنَ ٱلۡعِلۡمِ وَحَاقَ بِهِم مَّا كَانُوا۟ بِهِۦ یَسۡتَهۡزِءُونَ

    פלמא ג'אאתהום רוסולוהום בל-ביינת פָרִחוּא בימא מין וַהַאק מַא כאנו בְּהִי יאסטהזיאון

    וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֵיהֶם שְׁלִיחֵיהֶם בָּאוֹתוֹת הַבְּרוּרוֹת, הֵם הִתְהַלְלוּ בַּדַּעַת אֲשֶׁר אִתָּם, וְהִקִּיף אוֹתָם מַה שֶּׁהָיוּ מַלְעִיגִים עָלָיו.

  84. 84 فَلَمَّا رَأَوۡا۟ بَأۡسَنَا قَالُوۤا۟ ءَامَنَّا بِٱللَّهِ وَحۡدَهُۥ وَكَفَرۡنَا بِمَا كُنَّا بِهِۦ مُشۡرِكِینَ

    פלמא ראו באסנא קאלו אאמנא בילאהי וָכַפַרְנָא בימא קונה בְּהִי מושריקינה

    וְכִרְאוֹתָם אֶת עֳנָשֵׁנוּ, אָמְרוּ: "הֶאֱמַנּוּ בֵאלֹהִים, הָאֶחָד, וְכָפַרְנוּ בְּכֹל אֲשֶׁר הָיִינוּ מְשַׁתְּפִים עִמּוֹ".

  85. 85 فَلَمۡ یَكُ یَنفَعُهُمۡ إِیمَـٰنُهُمۡ لَمَّا رَأَوۡا۟ بَأۡسَنَاۖ سُنَّتَ ٱللَّهِ ٱلَّتِی قَدۡ خَلَتۡ فِی عِبَادِهِۦۖ وَخَسِرَ هُنَالِكَ ٱلۡكَـٰفِرُونَ

    פלאם יאק יאנפאוהום אימאנוהום לאמא ראו אללה אל-לאתי קד ח'אלת פֵה וָחֲסִירָא הונאלִכּ אל-כאפירון

    וְלֹא יוֹעִיל לָהֶם אֱמוּנָתָם כַּאֲשֶׁר רָאוּ אֶת עֳנָשֵׁנוּ, (זֹאת) דַּרְכּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים אֲשֶׁר הָיְתָה מֵעוֹלָם בַּעֲבָדָיו, וְשָׁם אָבְדוּ הַכּוֹפְרִים.

This surah in other languages