1 هَلۡ أَتَىٰ عَلَى ٱلۡإِنسَـٰنِ حِینࣱ مِّنَ ٱلدَّهۡرِ لَمۡ یَكُن شَیۡـࣰٔا مَّذۡكُورًا

הל אתא עלאי אל-אינסאן חיין מין אַד-דַּהְרִי לם יאקון מאד'כוראן

הֲכִי עָבַר עַל הָאָדָם מוֹעֵד מִן הַזְּמָן, בְּהֱיוֹתוֹ לֹא דָבָר (אַף לֹא) נִזְכָּר?

2 إِنَّا خَلَقۡنَا ٱلۡإِنسَـٰنَ مِن نُّطۡفَةٍ أَمۡشَاجࣲ نَّبۡتَلِیهِ فَجَعَلۡنَـٰهُ سَمِیعَۢا بَصِیرًا

ח'אלקנה אל-אינסאן מִין נוטפה אַמְשַאגִ'ן נבטליהי פה-ג'א-לנא-הו סמיעא באסיראן

אָכֵן בָּרָאנוּ אֶת הָאָדָם מִטִּפַּת זֶרַע מְעֹרָבֶת, לְמַעַן נְנַסֵּהוּ; וְלָכֵן שַׂמְנוּהוּ שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה.

3 إِنَّا هَدَیۡنَـٰهُ ٱلسَّبِیلَ إِمَّا شَاكِرࣰا وَإِمَّا كَفُورًا

הדאינה אל-סאביל אִמָּא שאקיראן וַאִמָּא כָּפוּרָאן

הָרְאֵינוּ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ: בֵּין אִם הוּא כָּמוֹהוּ (לַה') וּבֵין אִם הוּא כְּפוּי טוֹבָה.

4 إِنَّاۤ أَعۡتَدۡنَا لِلۡكَـٰفِرِینَ سَلَـٰسِلَا۟ وَأَغۡلَـٰلࣰا وَسَعِیرًا

אִנָּא אעתדנא ליל כאפירין סלאסילה וַאְעְ'לָאלָן וסעיראן

אָכֵן, הֲכַנְּנוּ לַכּוֹפְרִים שַׁרְשְׁרוֹת וּזְקוּקִים וְאֵשׁ בּוֹעֶרֶת.

5 إِنَّ ٱلۡأَبۡرَارَ یَشۡرَبُونَ مِن كَأۡسࣲ كَانَ مِزَاجُهَا كَافُورًا

אִנָּא אל-אבראר ישראבון מִין כאס כאנא מזאג'והא קאפור

הִנֵּה הַצַּדִּיקִים יִשְׁתּוּ מִכּוֹס אֲשֶׁר מְעֻרְבָּב בְּקָפוּר.

6 عَیۡنࣰا یَشۡرَبُ بِهَا عِبَادُ ٱللَّهِ یُفَجِّرُونَهَا تَفۡجِیرࣰا

עַיְנָא ישרבו בֶּהָה עיבאדו אללה יוּפַגִ'ירוּנַהַ תפג'יראן

מַעְיָן שֶׁעַבְדֵי אֱלֹהִים שׁוֹתִים מִמֶּנּוּ, וּמַזְרִימִים אוֹתוֹ בְּשֶׁפַע אֵין-סוֹפִי.

7 یُوفُونَ بِٱلنَّذۡرِ وَیَخَافُونَ یَوۡمࣰا كَانَ شَرُّهُۥ مُسۡتَطِیرࣰا

יוּפוֹן בילנאד'רי וַיַחֲפוּן יַוּמָן כאנא שַׁרּוּהוּ מוסתיראן

הֵם מְקַיְּמִים אֶת נִדְרֵיהֶם, וְהֵם יְרֵאִים יוֹם שֶׁרָעָתוֹ מִתְפַּשֶּׁטֶת.

8 وَیُطۡعِمُونَ ٱلطَّعَامَ عَلَىٰ حُبِّهِۦ مِسۡكِینࣰا وَیَتِیمࣰا وَأَسِیرًا

וַיוּטִימוּן אל-טעאם עלא חובי-הי מיסקין וָיֵתִימָן וואסיראן

וְיַאֲכִילִים אֶת הָאֹכֶל עַל אַהֲבָתוֹ (אֶת אֱלֹהִים) לֶעָנִי, לַיָּתוֹם וְלַשָּׁבוּי.

9 إِنَّمَا نُطۡعِمُكُمۡ لِوَجۡهِ ٱللَّهِ لَا نُرِیدُ مِنكُمۡ جَزَاۤءࣰ وَلَا شُكُورًا

נוטעמכום לוואג'ה אללה נורידו מינכום ג'זא שוקוראן

אָכֵן, אֲנַחְנוּ מַאֲכִילִים אֶתְכֶם רַק לְמַעַן אֱלֹהִים; אֵין אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים מִכֶּם גְּמוּל אוֹ תּוֹדָה.

10 إِنَّا نَخَافُ مِن رَّبِّنَا یَوۡمًا عَبُوسࣰا قَمۡطَرِیرࣰا

נח'אפו מִין רבינה יַוְמָא אבוסאן קאמטאריראן

אָכֵן, אֲנַחְנוּ יְרֵאִים מֵאֱלֹהֵינוּ יוֹם עֶבְרָה מְצֵרָה וְקָשָׁה.

11 فَوَقَىٰهُمُ ٱللَّهُ شَرَّ ذَ ٰ⁠لِكَ ٱلۡیَوۡمِ وَلَقَّىٰهُمۡ نَضۡرَةࣰ وَسُرُورࣰا

פאואקיהומוף אללה שַׁר ד'ה אמונה לכה אל-יאומי וַלַקַּאהוּם נדרה וָסוּרוּרָן

וְהִצִּילָם אֱלֹהִים מֵרָעַת הַיּוֹם הַהוּא, וְיַפְנֵם לִקְרָאתָם בְּנֹגַהּ וּבְשִׂמְחָה.

12 وَجَزَىٰهُم بِمَا صَبَرُوا۟ جَنَّةࣰ وَحَرِیرࣰا

וג'איהום בימא צברו ג'נה ווהריראן

וְגָמַל עֲלֵיהֶם בַּאֲשֶׁר הֵם הִתְחַסְּדוּ גַּן עֵדֶן וּמַלְבּוּשֵׁי מֶשִׁי.

13 مُّتَّكِـِٔینَ فِیهَا عَلَى ٱلۡأَرَاۤىِٕكِۖ لَا یَرَوۡنَ فِیهَا شَمۡسࣰا وَلَا زَمۡهَرِیرࣰا

מֻתַּקִינַ פִיהָא עלאי יאראונה פִיהָא שמסאן זמהריר

שוכנים שם על כסאות מרופדים, לא יראו שם לא שמש לוהטת ולא קור מקפיא.

14 وَدَانِیَةً عَلَیۡهِمۡ ظِلَـٰلُهَا وَذُلِّلَتۡ قُطُوفُهَا تَذۡلِیلࣰا

ודאניה עלאיהים זִלָאלוּהָא וזה'ללת קוטופה תזלילאן

וְצִלְלֵיהֶם יִשְׁרְעוּ עֲלֵיהֶם, וּמַשְׁאֲלוֹת פִּרְיָם תֻּשְׁפַּלְנָה בְּהַכְנָעָה.

15 وَیُطَافُ عَلَیۡهِم بِـَٔانِیَةࣲ مِّن فِضَّةࣲ وَأَكۡوَابࣲ كَانَتۡ قَوَارِیرَا۠

וַיּוּטָפוּ ביאניה מִין כסף כאנת קווארירה

וְיַקִּיפוּ עֲלֵיהֶם בִּכְלֵי כֶּסֶף וְגָבִיעִים שֶׁהָיוּ כִּזְכוּכִית.

16 قَوَارِیرَا۟ مِن فِضَّةࣲ قَدَّرُوهَا تَقۡدِیرࣰا

מִין כסף קדארוהא תקדיראן

כֵּלִים שֶׁל כֶּסֶף צְלוּלִים, שֶׁמָּדְדוּ אוֹתָם בְּמִדָּה מְדֻיֶּקֶת.

17 وَیُسۡقَوۡنَ فِیهَا كَأۡسࣰا كَانَ مِزَاجُهَا زَنجَبِیلًا

וַיוסקאונה פִיהָא כאסא כאנא מזאג'והא זַנְגַ'בִּילָאן

וְיֻשְׁקוּ בָהּ כּוֹס שֶׁמָּזְגָהּ זַנְגְּבִיל.

18 عَیۡنࣰا فِیهَا تُسَمَّىٰ سَلۡسَبِیلࣰا

עַיְנָא פִיהָא תוסאמה סלסביל

עין בה נקרא סלסביל.

19 ۞ وَیَطُوفُ عَلَیۡهِمۡ وِلۡدَ ٰ⁠نࣱ مُّخَلَّدُونَ إِذَا رَأَیۡتَهُمۡ حَسِبۡتَهُمۡ لُؤۡلُؤࣰا مَّنثُورࣰا

וַיָטוּפוּ עלאיהים וֶלְד אמונה נָ מוחלאדון אִזָא ראאתהום חסיבתם לוּלוּא מנסור

וְסָבִיב עֲלֵיהֶם יְשָׁרְתוּ נְעָרִים נִצְחִיִּים, אִם תִּרְאֵם תַּחְשֹׁב כִּי הֵם פְּנִינִים מְפֻזָּרוֹת.

20 وَإِذَا رَأَیۡتَ ثَمَّ رَأَیۡتَ نَعِیمࣰا وَمُلۡكࣰا كَبِیرًا

וַאִדָ'א ראיטה ת'ם ראיטה נעים וָמֻלְכַּן כביר

וּבְהַבִּיטְךָ, שָׁם תִּרְאֶה עֹנֶג וּמַמְלָכָה רַבָּה.

21 عَـٰلِیَهُمۡ ثِیَابُ سُندُسٍ خُضۡرࣱ وَإِسۡتَبۡرَقࣱۖ وَحُلُّوۤا۟ أَسَاوِرَ مِن فِضَّةࣲ وَسَقَىٰهُمۡ رَبُّهُمۡ شَرَابࣰا طَهُورًا

עליהום ת'יאבו סונדוס ח'צ'ר וַאִסְתַּבְּרָקוּן ווהאלואה אסאווירה מִין כסף וַסַקָא הֻם שראבאן טהאוראן

עֲלֵיהֶם בִּגְדֵי מֶשִׁי יְרֻקִּים וּבְרוֹקְרַד, וְיִעְנְדוּ צְמִידֵי כֶסֶף; וַיַּשְׁקֵם רִבּוֹנָם מִשְׁתֵּה טָהוֹר וְקָדוֹשׁ.

22 إِنَّ هَـٰذَا كَانَ لَكُمۡ جَزَاۤءࣰ وَكَانَ سَعۡیُكُم مَّشۡكُورًا

אִנָּא האזא כאנא לכום ג'זא וַכָּאנַ סעיוכום משכוראן

אָכֵן זֶה גְּמוּל לָכֶם, וּמַעֲשֵׂיכֶם הֻכְּרוּ בְּתוֹדָה.

23 إِنَّا نَحۡنُ نَزَّلۡنَا عَلَیۡكَ ٱلۡقُرۡءَانَ تَنزِیلࣰا

נחנֻ נזלנא עליכּ קוראן תנזילאן

אָנֹכִי הוּא אֲשֶׁר הוֹרַדְתִּי אֵלֶיךָ אֶת הַקֻרְאָן בְּהַדְרָגָה.

24 فَٱصۡبِرۡ لِحُكۡمِ رَبِّكَ وَلَا تُطِعۡ مِنۡهُمۡ ءَاثِمًا أَوۡ كَفُورࣰا

פאסביר להכמי רביק תותי מִינְהוּם אאת'ימאן אַוּ כָּפוּרָן

לָכֵן הֱיֵה סַבְלָן בִּתְקִיפוּת לְפִי צִוּוּי רִבּוֹנֶךָ, וְאַל תִּשְׁמַע לַחוֹטֵא אוֹ לַכְּפַר טוֹבָה בֵּינֵיהֶם.

25 وَٱذۡكُرِ ٱسۡمَ رَبِّكَ بُكۡرَةࣰ وَأَصِیلࣰا

ועז'כורי איסם רביק בוכרה ועסילאן

וְזָכַרְתָּ אֶת־שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּבֹּקֶר וָעֶרֶב

26 وَمِنَ ٱلَّیۡلِ فَٱسۡجُدۡ لَهُۥ وَسَبِّحۡهُ لَیۡلࣰا طَوِیلًا

וומן אל-לַיְל פאסג'וד וסביהו לַיְלָן תאוילאן

וּבְחֵלֶק מִן־הַלַּיְלָה הִשְׁתַּחֲוֵה לוֹ וּפְאֵר אוֹתוֹ לֵיל כָּל־לַיְלָה.

27 إِنَّ هَـٰۤؤُلَاۤءِ یُحِبُّونَ ٱلۡعَاجِلَةَ وَیَذَرُونَ وَرَاۤءَهُمۡ یَوۡمࣰا ثَقِیلࣰا

אִנָּא האולאא יוּהִיבּוּנַ אל-עאג'ילה וַיַד׳וּרוּן וראאהום יַוּמָן תַקִילַן

הִנֵּה אֵלֶּה אוֹהֲבִים אֶת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְעוֹזְבִים אַחֲרֵיהֶם יוֹם כָּבֵד.

28 نَّحۡنُ خَلَقۡنَـٰهُمۡ وَشَدَدۡنَاۤ أَسۡرَهُمۡۖ وَإِذَا شِئۡنَا بَدَّلۡنَاۤ أَمۡثَـٰلَهُمۡ تَبۡدِیلًا

נחנוא ח'אלקנאהום וַשַׁדַדְנַ אסרהום וַאִדָ'א שנא בדלנא אמת'אלהום תבדילאן

אֲנַחְנוּ בָּרָאנוּ אוֹתָם, וְחִזַּקְנוּ אֶת מִפְרָקֵיהֶם; וּכְשֶׁנִּרְצֶה, נַחֲלִיף אֶת דּוֹמֵיהֶם בְּהַחְלָפָה גְּמוּרָה.

29 إِنَّ هَـٰذِهِۦ تَذۡكِرَةࣱۖ فَمَن شَاۤءَ ٱتَّخَذَ إِلَىٰ رَبِّهِۦ سَبِیلࣰا

אִנָּא האד'יהי פאמן שאא איתחאד'א אִלָא סבילן

הִנֵּה זֹאת הִיא תּוֹכָחָה, וּמִי שֶׁיִּרְצֶה יִקַּח אֶל רִבּוֹנוֹ דֶּרֶךְ.

30 وَمَا تَشَاۤءُونَ إِلَّاۤ أَن یَشَاۤءَ ٱللَّهُۚ إِنَّ ٱللَّهَ كَانَ عَلِیمًا حَكِیمࣰا

וַמַא תשאאונה אן ישאא אִנָּא אללה כאנא עלימאן חַכִּימָאן

וְלֹא תִרְצוּ אֶלָּא אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים, כִּי אֱלֹהִים הוּא יוֹדֵעַ כֹּל וְחָכָם.

31 یُدۡخِلُ مَن یَشَاۤءُ فِی رَحۡمَتِهِۦۚ وَٱلظَّـٰلِمِینَ أَعَدَّ لَهُمۡ عَذَابًا أَلِیمَۢا

יוּדְחִ'לוּ מֵן ישע פֵה רחמתיהי וַדְ'־דָ'לִימִין אאדדה להום עַדַ'אבַּא אלימה

יַכְנִיס בְּרַחֲמָיו אֵת אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ, וְלָרְשָׁעִים הֵכִין עָנָשׁ מַכְאִיב.

אל-אינסאן

This surah in other languages